אני לא הירושלמי היחידי שלא הכיר את בית התה של יאן עד לא מזמן.
הסיבה העיקרית לכך היא כנראה המיקום המרוחק, והבעיה לנוסעים באוטובוסים. “בעיית נגישות” אוהבים לקרוא לזה.
בית התה של יאן נמצא בין רחביה למושבה הגרמנית בטלביה, ממש מתחת לתיאטרון ירושלים. כך שאם אתם בלי רכב, תתכוננו לכתת רגליים. נו, מילא – זה בסך-הכל חמש דקות הליכה מרחוב עזה או מעמק-רפאים.
יש אווירה מעולם אחר בבית התה של יאן. לא סתם “מסע אחר” כתבו עליו שכנראה אין עוד מקום כזה בארץ.
ברקע מוזיקה שקטה ונעימה, והמקום מעוצב כמו מוזיאון צועני הקווקז. במלים אחרות, הוא מעוצב מדהים. הרבה ציורים ופסלים, עצמים מכל-מיני סוגים, שטיחים עבים, מחצלות וכריות, והכל מכוסה באפלולית כתומה, סמיכה ורכה. יש תחושה של מאורת אופיום שבנגחאי. טוב, אולי זה בגלל שאני בא לשם מסטול.
אני לא מכיר ממש את התפריט של יאן. אני מכיר את תה היסמין שיש להם שם, הסחלב והפאי תרד. לא אכפת לי מהיתר. הייתי שם ארבע פעמים עד עכשיו וכל פעם אני מזמין אותו דבר. יוצא קצת יקר: הסחלב עולה איזה 20 שקל, והפאי עולה 50. אם אתם סטודנטים עניים כמוני, אפשר לחלוק את הפאי עם מישהו: הוא יספיק לשניכם. התה מגיע בקנקן קטן ותהרגו אותי, אבל אני לא יודע מאיפה הם משיגים כזה תה טעים.
אל תשבו בשולחנות – הכיסאות, שנראים כאילו נשדדו מארמון בקינגהאם,אמנם נראים יפים אבל הם נוחים כמו מגפיים ספרדיים. תשבו על המחצלות, שימו איזו כרית מאחורי הגב ואבדו את עצמכם לדעת בתוך החלל העבה והכתמתם. לפחות עד שיגיע החשבון.

טיפ: אל תגיעו לשם עם אנשים שאוהבים לדבר הרבה. יותר כיף לצלול לתוך המוזיקה והאווירה והאוכל והתה במקום להקשיב לשטויות שלהם כל הערב.

מיקום: רחוב שופן (לא זוכר איזה מספר), מתחת לרחבת תיאטרון ירושלים.

איך מגיעים?