חג החנוכה, שכבר חלף, בא להנציח ולחגוג את מרד החשמונאים – מרד כנגד השלטון היווני-סלאוקי והמתיוונים.
במלים אחרות, זה קצת פחות על נס פך השמן ובעיקר על נס ה’לא-הפכנו-למתיוונים-פגאנים’.

כשעברתי לא מזמן ברחבת המשביר (וגם בכיכר ציון ובעוד כמה מקומות) נהניתי לראות חנוכיות ענקיות ממוסמרות לרצפה, בגובה של ארבעה מטרים בערך. מסורת היא דבר ממש נחמד.

אבל כשחלפתי על-פני החנוכייה הענקית, הבטתי לאחור וראיתי את הפוסטר של הרבי מלובביץ’ מתנוסס שם עם איזו הכרזת “הכונו לביאת המשיח” כמעט השתנתי מצחוק.

זו בדיוק תמציתה של עבודת אלילים: מה יותר פגאני מלסגוד לבנאדם ולתלות פוסטרים עם התמונות שלו בכל מקום שרק אפשר? כל הכבוד, חב”ד. אתם יופי של יהודים.

שניה, הוא כבר מגיע

פוסטים דומים:

  • אין פוסטים דומים. זה כנראה פוסט דפוק מדי.