זה כנראה היה השבוע הכי עצלן ומיותר שלי מאז שהתחלתי לכתוב את underground 02. אתם מבינים, מאז שהתחלתי את כל העניין הזה אמרתי לעצמי כל הזמן “סבבה, עכשיו יש לי תירוץ ללכת קצת יותר רחוק למקומות שעוד לא הייתי בהם.”

זה נשמע ממש נחמד על-פניו, אבל השבוע זה פשוט לא קרה. לא טרחתי ללכת לעוד מקום כי פשוט לא היה לי זין להתרחק ממה שאני מכיר – וזה דבר איום ונורא. כלומר, הדבר היחידי שעשיתי, שהיה באמת מעניין, השבוע, היה ללכת ל”-1-2-3 דג מלוח” (שהיה, ללא ספק, אחד הדברים הכי מיוחדים ומהנים שיצא לי להגיע אליהם בזמן האחרון).

בקיצור, חוץ מהדג המלוח זה היה שבוע די יבש עבורי, אז החלטתי ברגע שיא של יאוש לכתוב על המכבסה שאני הולך אליה כל שבוע, בנחלאות.

ממש ליד שלום פלאפל ברחוב בצלאל יש מכבסה אחת. אני לוקח לשם את הבגדים המלוכלכים שלי בעגלת שוק, כי למי יש זין לסחוב 7 קילו של כביסה עד לשם ובחזרה.
אה. וזה עולה 15 שקל ולוקח חצי שעה. לא מי יודע מה. לפעמים יש אנשים נחמדים.

אלוהים אדירים. למה אני עושה את זה? למה אני כותב על מכבסה שכונתית? זה לא שחסרים מקומות טובים לכתוב עליהם, באמת שיש הרבה, יש המון מקומות מיוחדים ומעניינים שעוד לא הייתי בהם בירושלים. אבל זה היה פשוט שבוע רגיל מדי, כי לפעמים כיף ללכת למה שמוכר לך, כי פשוט בא לך.

בזמן שאני מחכה כביסה שלי, אני לפעמים אוכל פלאפל ב’שלום פלאפל’. אני אוהב אותם כי הם אף-פעם לא שמים עמבה. אכלתם את החרא הזה פעם? לפני איזה חודש שמו לי בפלאפל עמבה בלי שביקשתי, ואחרי זה היה לי בפה טעם של תחנה מרכזית באר-שבע לאיזה יומיים. אני לא מבין איך בני-אדם אוכלים את הגועל הזה.

ממול למכבסה הזאת יש פיצוציה/סופרמרקט. ליד הפיצוציה הזאת יש טלפון ציבורי, ויש לי את המספר שלו בפלאפון שלי. לפעמים כשאני מחכה לכביסה ואוכל פלאפל אני מחכה שמישהו יעבור ליד הטלפון ואז מחייג אליהם ממספר חסוי.

שלושה מתוך כל חמישה אנשים עונים. אני שואל אותם מה שלומם, וכשהם מתחילים לדבר איתי אני אומר להם שיש חבילה חומה עם שטרות בתוך השיחים שמאחורי הטלפון. אחד מתוך השלושה תמיד יקפוץ לשיחים לבדוק.

בחיי שאני לא יודע למה אני עושה את זה.
אתם מוזמנים לספר לי על מקומות מיוחדים בירושלים שאתם חושבים שאני לא מכיר, כי אחרת אני אמשיך לכתוב על מכבסות שכונתיות. אולי הפוסט הבא יהיה על תחנת דלק פז, אז תתחילו להפעיל את התאים האפורים. אני פשוט עצלן מדי. מה שכן, אני מבטיח ללכת לכל מקום שתציעו ולכתוב עליו – בתנאי שהוא באמת שווה משהו, ובאמת לא כולם מכירים אותו. יש סיכוי טוב שגם אלך לשם מסטול.

אגב, בלי שום קשר, היה לי רעיון נחמד. אני רוצה לעבור במאה שערים ולשים אייקון קטן של RSS () על פשקווילים. בחיים לא יהיה לי כוח לעשות את זה, לכן הכנתי לכם אחד בפוטושופ. בעצם עזבו, אין לי זין לזה.

פוסטים דומים: