לא, זה לא מתכון למרק רומני מסורתי. זה עוד פוסט מסדרת הפוסטים “דברים שאפשר לעשות ברחביה שאף אחד לא באמת ירצה לקרוא”.

אחרי כמה ימים ארוכים מדי של רקבון פיזי, נפשי ובעיקר מוחי החלטתי שאני לא יכול להמשיך לאכול מצות וחומוס לנצח, והלכתי אתמול לקנות כמה דברים.
ראשית, הייתי צריך לקנות לעצמי קצת ירקות הביתה. אז הלכתי לירקן ברחביה, ששמעתי עליו מכמה אנשים שהוא הירקן הכי טוב בירושלים.

אני לא מבין בירקות ואני רגיל בדרך-כלל לראות אותם בצורת קטשופ, אז אני לא יכול לחוות דעה על הירקות שלו. הם נראו סבבה, מה אני יודע.
אבל אם יש דבר אחד שלמדתי בשוק, זה לזכור כמה עגבניות עולות בכל מקום. בעצם, למדתי גם לא לעמוד בדרך של העגלות הגדולות של הסחורה כי הן יותר חזקות ממני. אבל זה לא העניין.

הם מכרו שם עגבניות ב-15 שקל לקילו. שאלתי אותו מה המחיר כשראיתי את המספר הזה על השלט, כי חשבתי שזה מספר סידורי.
מה זה הדבר הזה לעזאזל? עגבניות עולות בפיצוציה שלי בנחלאות 6 שקל לקילו.
בשוק זה קצת יותר זול מזה.

אז יכול להיות שהירקן ברחביה מוכר שם עגבניות בוטיק? טעמתי אבל לא הרגשתי זיקוקים בפה. קניתי את העגבניות והתבאסתי. הרגשתי כמו צרכן מטומטם שקונה מערכת ב-15,000 שקל ומתבאס כי המערכת הישנה שלו נשמעת בדיוק אותו דבר. אחרי זה ראיתי שממש ליד הירקן יש גם בית מרקחת, אז הלכתי אליו כדי לקנות אלכוהול רפואי כדי לנקות את הבאנג.

הלכתי משם לסופרמרקט ברחוב הרמב”ם. או הרמב”ן. בזה שיש בו סופרמרקט. הייתי קצת מסטול אבל אני נשבע שראיתי במו עיני שהם שמו מאחורי וילון נייר אוכל יבש לחתולים ולכלבים ושמו שלט “חמץ”, וזה קרע אותי מצחוק. המשכתי לצחוק עוד הרבה זמן, אבל זה היה בגלל שהמילה “חמץ” הצחיקה אותי מאוד אחרי הפעם השלישית שאמרתי אותה.

בתור בסופרמקט עמדה לפני אישה מבוגרת שהריחה כולה כמו גרבי-האימונים הרטובות של קארל לואיס. זה היה כל-כך נורא שעלו לי דמעות בעיניים.
“את רוצה משהו מהמבצעים שלנו?” הקופאית שאלה אותה, משתדלת להוציא כמה שפחות אוויר מהריאות.
“ארף, אני לא חושבת. לא, לא נראה לי.” הבואשת ענתה.
“גם לא דאודורנט? זה עכשיו במבצע.”
האישה-שלא-התקלחה החזיקה את הדאודורנט ביד ובחנה אותו מקרוב כמו שחוקרי צמחים בוחנים צמח שלא הצליחו לזהות, ואמרה “לא.”
“את בטוחה?” התערבתי. “כדאי לך.”
היא החמיצה פנים ואמרה, “זה לא בשבילי.”

כשחזרתי הביתה התקלחתי. ואז הלכתי לאכול והתבאסתי כי קניתי רק חומוס ומצות. אבל זה בסדר, לא אכפת לי. הבעיה היא שאני מת לנקות את הבאנג ואני לא מצליח לפתוח את הפקק נגד ילדים הזה.

פוסטים דומים: