נכנסתי לסלון וטפחתי על הכרס שלי, שמלאה רוב הזמן בקורנפלקס ובמבה.

“אח, שותפה,” אמרתי לשותפה שלי לדירה, “אלה החיים. אני מסטול מהבוקר, אני לא צריך להתגלח ואני לא עושה כלום כל היום.”

“אהה, סבבה.” השותפה שלי אומרת מכנית בזמן שהיא מנסה לחשב לעצמה מי יותר חתיך בטלוויזיה, זה עם הקוקו או זה עם החולצה הצמודה.

“בעצם,” אני אומר, שבע רצון מהתובנה שנגלתה לי ממש הרגע, “עכשיו כשאני חושב על זה – זה לא בכלל שונה ממה שהיה כשעבדתי.”

“בוא נדבר אחר-כך, טוב?” השותפה שלי עונה, “אני באמצע משהו פה.”

פוסטים דומים: