התפרסם ב-17.February.2009 | נושא: כלמיני שטויות
טוב, זה קורה לי די הרבה בזמן האחרון – המקרר שלי ריק לחלוטין.
חוץ מקצת דברים מגעילים שיש במדף של השותפה (סיר עם עדשים רטובים מלפני שבוע) ושאריות של טחינה גולמית (עם פירורי לחם בפנים) לא נשאר לי כלום לאכול בבית. אולי יש כמה ג’וקים מתים מאחורי המקרר, אבל האמת היא שפשוט אין לי מה לאכול. זה ממש מסריח. חשבתי לקפוץ אל הרסטרו-בר ולאכול שם משהו, אבל עכשיו משהו כמו 45 דקות אחרי חצות וגם לא בא לי לזרוק 70 ולהרגיש מלוכלך אחר-כך.
אז נזכרתי שיש לי קצת מהאיטריות הנוראיות האלה, ששופכים עליהן מים ומפזרים אבקת-טעם. האמת היא שזה טעים לאללה, אבל זה בריא בערך כמו ללעוס חתיכת אזבסט.
מה שאני גם ממש אוהב זה שיש להם שמות של מכשירי DVD ממש זולים:
Majik
Tastyco (נשמע קצת מחליא)
Mister Yum-Yum
בעיקרון, אם אין לכם גישה למכשיר דיאליזה, לא הייתי ממליץ לקחת את הסיכון. הייתי מתחיל למנות בפניכם את הרכיבים האיומים, אבל הייתי כל-כך רעב שאכלתי את האריזה.

ממממ, מיסטר יאם-יאם. זה כמו תולעים, רק יותר טעים
לפוסט הבא: המדריך הזעיר לפקיד המזהיר – חלק א’ |
לפוסט הקודם:
ביש-גדא והאוטומוביל האיום
אני רואה שיש פה הרבה קוראים חדשים דנדשים לאחרונה, אז ברוכים הבאים.
בן
17 בFebruary 2009 בשעה 16:41
חח..אין לך מושג על מה אתה מדבר..בתיכון ניהלתי אימפריית נודלס: הייתי מקבל ארגז מההורים ומוכר לחבריי המורעבים בפנימייה (טוב לחברים הייתי מחלק לאלו שאהבתי לשנוא הייתי מוכר)..ה”אמיצים” היו שמים את כל השקית חריף בפנים ולוגמים עד השלוק האחרון עם אף נוזל ועיניים אדומות..
עמי
17 בFebruary 2009 בשעה 20:14
הרגע עשיתי בידיוק את זה! רק שאכלתי שאריות בייגלה עם הטחינה הגולמית שהייתה במקרר. דווקא טעים.
עכברתול
17 בFebruary 2009 בשעה 20:19
אם כבר טחינה גולמית,
אז הנה לכם מעדן אמיתי לעניים:
לוקחים עגבניה, חותכים ל-2, שותים לה את כל המיץ,
ובחור שנשאר שופכים טחינה גולמית.
בוזקים מלח מלמעלה, וזה טעים לאללה.
אני צריך לכתוב ספר מתכונים, בחיי.
בפוסט הבא: כיצד תכינו ארוחת-ערב טעימה ומזינה מזוג נעלי בית ותפוח-אדמה רקוב.
NSD
17 בFebruary 2009 בשעה 23:33
Tastyco נשמע כמו סופר הירו עם אשכים מאוד גדולים.
לוי חנזירוב
18 בFebruary 2009 בשעה 11:11
נסו למרוח סחוג על הלחם. אם אין לכם שום אוכל אחר. זה טוב. אני רציני.
עכברתול
18 בFebruary 2009 בשעה 11:45
NSD, מה זה NSD?
דרך אגב חבר’ה, אני חושב שכדאי לי בקרוב לפרסם פוסט שיקרא “מלחמות הסושי”. זה פשוט לא נורמאלי איך שאנשים לוקחים ביקורת…
http://underground02.com/archives/237#comment-2008
וגם:
http://underground02.com/archives/195#comments
שני
18 בFebruary 2009 בשעה 12:32
בזמנו קראתי ספר על המצור על לנינגרד. בשלב כלשהו נגמר לתושבים המזון. הפתרונות כפי שהוצעו בספר:
1. אכילת עכברי מעבדה מבית החולים.
2. בישול תיקי עור במים רותחים ואכילת העור. מסתבר שיש לזה ערך תזונתי די טוב.
אני רוצה להוסיף מתכון לספר המתכונים שלך:
“סיגר פיצה”
לוקחים פרוסת גבינה צהובה (מומלץ עמק) מורחים שכבה נדיבה של רסק עגבניות ומגלגלים בעדינות. לאחר מכן אוכלים בזהירות ומנסים לא להתלכלך מרסק העגבניות שנוטף. יאמי יאמי!
הבעל שם טוב
18 בFebruary 2009 בשעה 12:54
שני זה באמת משהו טוב עשיתי את זה פעם והוספתי גם מלח ופלפל על הרסק, זה אפילו יותר טוב. אפשר גם זעתר.
עכברתול
18 בFebruary 2009 בשעה 13:09
אני לא מבין איך אפשר לאכול גבינה צהובה ככה סתם, לא מותכת.
NSD
18 בFebruary 2009 בשעה 15:24
NSD, ראשי תיבות של שם.
לכל איש יש שם.
קורה.
גבינה צהובה ככה זה אחד מהדברים הנפלאים ביותר על אדמות.
עכברתול
18 בFebruary 2009 בשעה 15:30
גבינה צהובה ככה זה סתם פיחסה, יש לה טעם של פלסטיק.
NSD
18 בFebruary 2009 בשעה 15:47
איזה גבינה צהובה אתה אוכל?
זה מאוד מעניין אותי.
בחיים לא פגשתי מישהו שלא אוהב גבינה צהובה אה-לה-נטורל.
עכברתול
18 בFebruary 2009 בשעה 17:23
זה פשוט מאוד, אני לא אוכל.
העלמה עפרונית
18 בFebruary 2009 בשעה 19:29
העכברתול צודק. גבינה צהובה לגיטימית רק כשהיא מותכת.
דרדס
18 בFebruary 2009 בשעה 22:25
העכברתול, ועכשיו גם העלמה עפרונית by proxy טועים ומטעים. כל סטודנט שלא הדרדר לכדי לאכול את פיסת הגבינה הצהובה (הירקרקה מעט) ששוכנת אצלו במקרר שבועיים, עם קצת קטשופ שקיתי (שהוא קיבל בבורגראנצ’ פעם כשהיה לו כסף לקנות כזה, אבל עכשיו כשהמצב קשה הוא מתעלם מהתאריך שכבר נמחק מהשקית ומהחורים בדמות שיני עכבר שמנקדים את הצד השמאלי שלה) כנראה:
א. לומד בהר הצופים משהו שמשאיר יותר מדי זמן פנוי לקניות.
ב. גר בבית ונותן לאמא לעשות את הקניות בשבילו.
ג. רגיש ללקטוז.
ד. א + ג, בתנאי ש-ב’ לא קורה רק מאחר ואמא גרה בכלל בראשון ואין לה זמן לקנות לו אוכל כי היא עסוקה כל היום בלטפל בכלבלב השכונתי רוברטו ובהתמכרות האחרונה שלו ללעיסת הרגל של השכן הצרפתי מהקומה מתחת.
ה. ה.
שני
18 בFebruary 2009 בשעה 22:33
אני מסוגלת לאכול עשרות גרמים של גבינה צהובה “עמק” מגורדת, פרוסה או אפילו בבלוק (זוכרים שפעם גבינה צהובה היתה מגיעה בבלוק?).
לא צריך להתיך הכל! אתה בטח מהאנשים האלו שמתעקשים לבשל בשר בקר לפני שאוכלים אותו…
לפני שנים רבות, קראתי ספר מרתק על פרטיזנים מאת הסופר הנודע פרימו לוי. הספר השפיע עלי מאוד והחלטתי לאכול שאריות גבינה צהובה עם נקודות ירוקות כי “זה גם מה שהפרטיזנים היו אוכלים”.
למרבה הפלא, שרדתי. (ויש אפילו סיכוי שהצטרפו מיקרואורגניזמים חדשים למערכת העיכול שלי)
העלמה עפרונית
18 בFebruary 2009 בשעה 23:24
אוי, דרדס דרדס, אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל לסתור את ההנחות שלך, שהן מוטעות ומטעות.
וחוצמזה, חלקנו לא אוכלות קטשופ.
עכברתול
19 בFebruary 2009 בשעה 0:11
דרדס, אני בוחר באפשרות ה.
אגב, קטשופ בשקית זה אדיר. פעם נתקעה לי חתיכת אלומיניום של שקית קטשופ כזאת בין השיניים וגמרתי בחדר מיון (אבל זה בגלל שאחת האחיות נתנה לי מציצה).
דרדס
19 בFebruary 2009 בשעה 0:30
העלמה עפרונית, קטשופ וכל נגזרותיו? (אם כן אז אאאאאאאאאאאה, סליחה נתקע לי הכפתור של ה-’אאאאאאא’ כשניסיתי לכתוב שאאאאאאא. טוב לא משנה.)
עכברתול, ‘ה’ באמת היתה התשובה הנכונה. זכית בשני מיליליטר מרפיז חמימה ועבשה מעורבבת בשאריות הרוק של מי ששתה אותה, תוכל לקבל אותה בפאב הקרוב למגוריך ובאטליזים המובחרים.
עכברתול
19 בFebruary 2009 בשעה 0:31
אמרת את זה היטב, דרדס.
מחר בבוקר (עשר וחצי ככה) פוסט חדש של א. עכברוב.
העלמה עפרונית
19 בFebruary 2009 בשעה 22:44
דרדס, זה תלוי. רסק עגבניות נחשב “נגזרותיו”? כי רסק עגבניות זו אחת ההמצאות הגדולות של המין האנושי (לא ברמה של טמפונים, כן? אבל עדיין). וקטשופ זה איחס.
דרדס
20 בFebruary 2009 בשעה 1:40
עלמתי העפרונית, אני שמח שהגענו לעמק כלשהו ואני לא אאלץ להוציא את הלום מהבוידם. וודאי שרסק עגבניות נחשב כחלק מ”נגזרותיו”.
מצד שני, טמפונים זו אכן המצאה מבריקה. אבל כמה פעמים כבר יוצא לך ליסוע לטבריה עם שקית גדולה של עשבי תיבול שאת רוצה להחביא מפני שוטרים? רסק עגבניות הרבה יותר שימושי ביומיום.
העלמה עפרונית
20 בFebruary 2009 בשעה 11:23
דרדס, זה בהחלט תלוי באיזה “יומיום” של החודש את נמצאת.
דרדס
20 בFebruary 2009 בשעה 12:08
שיט, כבר ממש המון שנים (מאז ומתמיד) לא היה לי את אחד היומיומים האלו. אני צריך לדאוג?
העלמה עפרונית
20 בFebruary 2009 בשעה 12:33
רק אם את דרדסית