הסוד שדיסני לא רוצה שתדעו

התפרסם ב-19.July.2009 | נושא: כלמיני שטויות

חברים,

ראיתי הרגע את אחד הסרטים הטובים הטובים ביותר של 2008,
WALL-E.

אם לא יצא לכם עדיין, אני ממש ממש ממליץ בחום – תורידו אותו שתשכרו אותו מספריית וידאו כי זה באמת סרט חמוד לאללה.
בכל אופן, אני לא כאן כדי לבלבל לכם את השכל על כל סרט שראיתי ואהבתי.
אני כאן כדי לספר לכם שעליתי על תגלית מופלאה וחשובה:
דמותו המקסימה של וואל-אי נגנבה מהתוכנית “זהו זה”.
בשנות השמונים שלמה בראבא שיחק את יאצק, קיבוצניק מופרע עם שפם ענק, אקורדיון וכובע טמבל, שטייל בארץ ישראל – ואתם, הצופים, הייתם צריכים לנחש איפה הוא נמצא.
בכל אופן, ברבים מהפרקים יאצק מסתובב עם הרובוט האגדי והבלתי-נשכח, פיצי.
הקטע המדהים הוא שוואל-אי של פיקסאר ו-וולט דיסני נראה דומה כמו 2 טיפות מים לבן-דוד מישראל, פיצי הרובוט.
זה קצת מחשיד.

בכל אופן, היה לי מאוד קשה למצוא לכם תמונה טובה של פיצי הרובוט באינטרנט – אולי אתם תצליחו טוב ממני.
הדימיון בין פיצי לוואל-אי פשוט מדהים, והייתי מוכרח לשתף אתכם.
האם אני חוזה תביעת ענק?

פוסטים דומים:

אין פוסטים דומים. זה כנראה פוסט דפוק מדי.

לפוסט הבא: חוקי היקום | לפוסט הקודם: באר מצווה

9 תגובות ל- “הסוד שדיסני לא רוצה שתדעו”

י
20 בJuly 2009 בשעה 8:16

http://www.on-off.co.il/?action=YATZEK

סרט שמראה את פיצי (לקראת הסוף)
לילי
20 בJuly 2009 בשעה 8:54

חוץ מהראש אני לא רואה דמיון.
והנה עוד דוגמא:
http://en.wikipedia.org/wiki/R.O.B.
tamar
20 בJuly 2009 בשעה 9:07

לילי – המרובעות הכללית די דומה וגם הגודל. מעבר לזה לא הייתי טורחת לנסח כתב תביעה.
א. עכברוב
20 בJuly 2009 בשעה 11:11

יאצק היה גיבור ילדותי. חיכיתי כל התוכנית לפינה שלו.
א. עכברוב
20 בJuly 2009 בשעה 11:31

להזכירכם היתה לו גם בפינה ב”שביל באמצע שביל בצד” של ספי בן יוסף
למישהו יש קישור לשיר הפתיחה של יאצק? זה מעורר בי רגשות נוסטלגיים עזים
זה הלך בערך ככה- איזו מדינ נה נה, לא כל כך קטנה נה נה
בן
20 בJuly 2009 בשעה 14:44

למי שלא יצא להגיע להקרנה על המסילה, מוזמן להציץ איך היה..
http://www.youtube.com/watch?v=5-o6E5ie268
עכברתול
20 בJuly 2009 בשעה 17:44

לילי, תלך לאלף עזאזל. פינצ’רת לי את הבלון.
בא לי לקנות את ה-ROB הזה.
עכברוב, מתוך ויקיפדיה, האינציקלופדיה שאפילו אני יכול לכתוב:

“דמותו (של יאצק) שולבה גם בתוכנית הטיולים ‘שביל באמצע שביל בצד’ בהנחיית ספי בן-יוסף, משם זכור במיוחד קטע בו הפך ל’דון-קי-יאצק’, שבלווית משרתו הנאמן סנשו פנשה, יוצא להילחם בטחנת הרוח בירושלים כדי להציל את דולצ’ה ריטה (הזמרת והשחקנית ריטה).”
עכברתול
20 בJuly 2009 בשעה 17:46

זו בהחלט היתה תוכנית גאונית.
הנה, תראו מה עוד הם כותבים שם באינציקלופדיה שכל דביל יכול לכתוב:

חלק חשוב בתוכנית היה הפינות השונות, ממוזיקה דרך ספרים וכלה במדע, הטלוויזיה החינוכית הצליחה לשלב בתוכן העלילתי גם העברת מידע לצופים.

* פינת הפופ בהנחייתו של יואב קוטנר. פינה זו רצה לאורך רוב שנות קיומה של “זהו-זה”, ובמשך שנים רבות הייתה המקום היחיד כמעט בטלוויזיה הישראלית בו הוקרנו קליפים חדשים מחו”ל. מלבד קליפים היו מדי פעם הופעות במסגרת פינת הפופ, והופיעו בה הרכבים מחו”ל שהופיעו בארץ. ביניהם “Blue zoo”, Classix Nouveaux, Bad Manners ואחרים. קוטנר נהג לסיים את הפינה בתנועות ידיים משונות. המנהג הזה החל לאחר שעקב תקלת סאונד לא שמעו את קוטנר והוא הגיש את הפינה בתנועות ידיים.
* פינת הספורט עם יורם שימרון, ובסוף שנות השמונים עם ירון וילנסקי.
* פינת אימוץ חיות עם הווטרינר ד”ר יורם קלמנט.
* פינת ייעוץ פסיכולוגי עם ד”ר עמי שקד.
* פינת המשטרה עם סנ”צ אברהם חמו.
* פינת מחשבים שם הדגימו מה ניתן לעשות עם מחשב (מחשב Apple II) באמצע שנות ה-80.
* פינת הלשון: עם ספי ריבלין ותיקי דיין שהיו מציגים סיטואציה בה אחד מהם (לרוב תיקי) היה חוזר על שגיאה בעברית ועל הצופים היה לגלות מהי השגיאה.
* יאצק (בגילומו של שלמה בר אבא), האקורדיוניסט המטורף עם כובע טמבל ודגל ישראל המטייל ברחבי הארץ, שאצלו בבדיחות תמיד היה הולך לאיבוד כורדי (ולפעמים נמצא מאוחר יותר).
* “על הברזלים” עם דן תורן, איציק גייר (נפטר ממחלה בגיל צעיר), דליה שימקו, שירלי שטרן ואחרים. הפינה עסקה במתחים של גיל ההתבגרות, והציגה אותם בצורת שיחות שהתנהלו “על הברזלים”. “על הברזלים” היה מקום המפגש של “החבר’ה” ה”מקובלים”, וסימל “מרד נעורים” בהיותו מקום התכנסות מחוץ לגדרות בית הספר. בשנים מאוחרות יותר עברה הפינה הפופולרית שינויים קלים, כשבגרסתה האחרונה איציק גייר המנוח היה האחרון שנשאר מהצוות המקורי וגילם מדריך במחנה קיץ. חניכיו אז היו דנה מודן, אורי גוטליב ואורי בנאי.
* חידה תנ”כית: עם גבי עמרני ודני שגב.
* חידה בלשית: נח רב מוח ספי ריבלין הבלש ומזכירתו שולה “עזבי הכול ורשמי הפרטים” (שולה חן), אשר אכן עשתה כדברו ועזבה הכל, ובדרך כלל הכול נשבר על הרצפה. בכל פינה היה על הצופים לגלות מהו הפרט שמוכיח שדבריו של ששון גבאי, שהיה מופיע בדמויות שונות, הם שקר מוחלט.
* מוקש: יוסף עילוי (ספי ריבלין) וספי גאון (ספי ריבלין גם כן), שני גאונים שהציעו תשובות לשאלות ידע כללי בתוכנית הפיקטיבית “מוקש” (משחק מילים על תוכנית הראיונות הרצינית דאז “מוקד”) ועל הצופים בבית הוטל לגלות מי נתן את התשובה הנכונה ומי נתן תשובה שגויה. פינה זו הייתה חלוצית בשימוש שעשתה בהכפלת דמותו של ריבלין, שניהל דיאלוגים מורכבים למדי עם עצמו.
* “סערה בכוס תה” (בגילומם של דורון צפריר, בלהה בירמן (1984-1986), יעל עמית וששון גבאי לסירוגין עם אורי אברהמי) – עלילות פקידים במשרד ציבורי, שם שמענו את סילביה מרכלת על סרג’יו מהתעבורה, או שמא סימה מהתברואה? שם גם חזר והופיע המשפט המפורסם “זה לא אני, זה פופטיץ”, אשר משמש עד היום (בגרסאות שונות) את הבירוקרטיה הישראלית כאמצעי להסטת אחריות והתחמקות מעבודה. בפינה זו נדרשו הצופים לזהות איזה פתגם עברי הסתתר בקטע.
* פינת זהירות-בדרכים, בה התווכחו, בבית-המשפט, תובע ונתבע והמטרה היתה, ללמד את הצופים, כללים בסיסיים, של זהירות-בדרכים (וזכורה במיוחד הקריאה, של שמש ביהמ”ש, “א-ב-טייי—-ח!!!!”).
* פינה על נושאים רפואיים והדרך, בה פועל הגוף, בהשתתפות הפציינט הנרגש ספי ריבלין (הנחרד לגלות, ש”אני הולך ונהפך לברווז”, או המאושר למצוא, שיש לו “שורשים אינדיאניים”…) והאחות תיקי דיין, המרגיעה אותו.
* ענת תשובה (רבקה מיכאלי) בפינתה “אבן נגולה מעל ליבי”, שהציגה חידות מדעיות לצופים. תשובה נהגה להסות את השואלים בסוף הפינה במילים “בפעם הבאה”. בדומה לפינת “מוקש” המוקדמת יותר, גם בחידה זו גילמה מיכאלי שתי דמויות, המשוחחות זו עם זו.
* פינת הספרים של חוחית (אורלי זילברשץ-בנאי), ילדה מופנמת, שהמליצה על ספרים יחד עם דב רייזר.
* שיר השבוע: זכורים מפינה זו בעיקר שיריו של שלמה גרוניך, אם כי בשנים 1982-1983 הייתה זו להקת חלב ודבש שביצעה את “שיר השבוע”. בתקופת גרוניך 1986-1989 השיר,שבדרך כלל תאם לנושא התוכנית, הושר על ידי כל הצוות. חלק מהשירים ביניהם “הגליל”, “פרנויה” ו-”קואי-נה-נאי-נאי” בשיתוף מקהלת העפרוני, יצאו לאחר מכן בתקליט “אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה” (NMC).
* “זרים ברכבת”: חידה ספרותית שהפגישה שתי דמויות מתוך ספרים מפורסמים בקרון רכבת, הצופים התבקשו לזהות את הדמויות ואת הספרים מהן נלקחו. בפינה השתתפו בין היתר עודד שחר, אלברט כהן, דליה שימקו ואחרים.
* פינת הארכאולוגיה בכיכובם של ניסים עזיקרי ובנו גורי.
* פינת הקולנוע שכללה המלצה על סרטים חדשים הוגשה על ידי אנשים שונים, ביניהם אהרון קפלן, דורי בן-זאב שהיה רכוב על תלת-אופן שאליו מחוברת מקרנת קולנוע, דני מוג’ה, מנחם זילברמן שכינויו היה “מפלצת הקולנוע”, דני רובס, ד”ר אורלי לובין-צפרוני וגידי אורשר.
* הפינה “סוף המחזה” (משיר הפתיחה) בה ניתן היה להציע סיומות למחזה שהוצג על ידי קבוצת שחקנים (מכאן גם הסצנה בקטע הפתיחה בה מכבה כף יד את הנר).
* פינת החדשות: המגיש הראשון של חדשות זהו-זה היה העיתונאי, המתרגם ואיש הרדיו מיכאל דק. בתחילת שנות ה-80 הוחלף דק על ידי העיתונאי אבנר תבורי מ”ידיעות אחרונות” שהיטיב להסביר לצופים את המצב הפוליטי והכלכלי המורכב של אותן שנים – ממושגי יסוד כמו מהי קואליציה ועד מלחמת לבנון, האינפלציה וכדומה.
* פינה בנושאי יהדות ואזרחות עם אברהם בורג לפני שהפך לפוליטיקאי.
* “מקום בעמידה”: פינת סטנד-אפ מסוף שנות השמונים עם שמואל וילוז’ני ואחר-כך רמי שטרן, ולבסוף הצמד דבי ונולי.
* חוכמה גדולה: עם רותם אבוהב.
אסנת
15 בAugust 2009 בשעה 13:47

מגיבה בעניין הרובוט – אם יש צדק בחשד בנוגע אליו, אני רוצה לציין שאחד/ים ממקימי פיקסר היו ישראלים והם בוודאי מכירים את דמות הרובוט מזהו-זה. גם אם לא התכוונו ליצור אחד-לאחד כמותו, הוא נשאר כנראה בתת מודע שלו / שלהם.

אל תתביישו, תגידו משהו

פוסטים (RSS)
תגובות (RSS)

תגובות אחרונות
פוסטים אחרונים

פוסטים באקראי

משופר! בלי פוסטים דפוקים