לחיות כמו ז’לוב

לאכול בחוץ כל יום כי אין לך כוח לבשל

לא לקנות כמעט אוכל בסופרמרקט כי אין לך כסף כי אתה אוכל כל יום בחוץ

לשכוח לקנות שמפו ומשחת שיניים ולגנוב מהשותפה שלך לדירה, כי אתה אף-פעם לא הולך לסופרמרקט

לא לבשל כי אין לך כוח לשטוף את הכלים

לא לשטוף את הכלים כי הם נאגרים כבר חודש שלם בכיור כי אתה עסוק מדי בלעבוד במשרה מלאה כדי לתחזק את הסובארו ג’אסטי 89′ שלך ששותה לך 80% מהמשכורת

לקנות סובארו ג’אסטי 89′ בגלל שלא יכולת להמתין עוד כמה משכורות אבל בלב אתה יודע שזה גם היה קצת בשביל הצחוקים

לא להמתין עוד כמה משכורות בגלל שאתה חי בסרט מצויר שבו אתה מדמיין את עצמך נוסע כל היום באוטו שלך ועושה חיים עם מוזיקה מגניבה ברקע, אבל אתה מוצא את עצמך תקוע במוסך או בעבודה עד הלילה בשבילו, אבל בלב, עמוק בפנים, אתה מרגיש בסדר עם זה כי זה צחוקים

להתמרר על כל דבר שרק אפשר ולספר לחברים שלך כמה שאתה שונא את הבוסים שלך שאתה שונא אותם, אבל לא כי זה באמת כי שנאת אותם אלא יותר בשביל הצחוקים, ועם הזמן אתה גם מצליח לשכנע את עצמך

למצוא את עצמך הולך לרופא המשפחה שלך שלא היית אצלו מאז הפעם שניסית להוציא גימלים מהמילואים כי החלטת שאתה לא עושה מילואים אלא אם יש מלחמה, לעשות את עצמך צרוד ומסכן ולנסות להוציא ממנו יום מחלה

להגיע למחרת לעבודה בריא, שלם ומחייך, לשכוח שאתה אמור להיות חולה, וכשהבוס שואל אותך אם אתה מרגיש טוב יותר להראות מיד מסכן ולומר “כחה כחה, עדיין לא משהו”

לישון עד 10 בבוקר ולא ללכת לעבודה כי לא ישנת מספיק בלילה בגלל שהלכת לשתות עם חברים ונשארת עד מאוחר כי לא רצית לחזור מוקדם מדי הביתה ולהרגיש פארש עם עצמך, ואז כשכבר קמת ב-10 בבוקר להחליט להישאר בבית, להתקשר לבוס שלך ולעשות את עצמך צרוד בטלפון ולהגיד שאתה חולה, האמת גם קצת בשביל הצחוקים

להבריז למישהי שלא בא לך לצאת איתה, להתקשר אליה שעה וחצי לפני הדייט ולומר “כחה כחה, אני לא מרגיש טוב”, ואחר כך לחייך כי אתה חושב שהיא קנתה את זה וזה קצת צחוקים

לא לסדר את החדר לך כי בשלב מסויים בחיים שכנעת את עצמך שככה יש לו קסם

לא לשלם שכר דירה בזמן כי אין לך כוח למצוא את הפנקס צ’קים שיכול להיות שבכלל זרקת בטעות לזבל בפעם האחרונה שסידרת את החדר, שהיתה בערך יומיים אחרי שעברת לגור בו

לקנות סוללות חד-פעמיות כי אין לך כוח למצוא את המטען שאיבדת באותו יום

לעשן סמים כל יום (פק”ל), וגם לפני שאתה יוצא לעבודה בשביל שיהיה קצת יותר כיף בדרך לשם

לא לטרוח לנסות לראות לאן החיים שלך הולכים, אלא סתם לנסות “לחיות את הרגע” ולחשוב שהם מגניבים

להחזיק מנוי לסינמטק ולא ללכת אף פעם לסרט, ואז בחודשים האחרונים ללכת לראות כל סרט זבל שיש להם כדי לא להרגיש פראייר

לראות סרטים גרועים בקולנוע וללא ללכת באמצע כדי לא להרגיש פראייר

לשבת לראות סדרות במחשב שעות על גבי שעות, ולשכנע את עצמך שזה עדיף על כל האנשים האלה שרואים טלוויזיה כל היום

לקנות דיסק קשיח של 2,000 ג’יגה ולהוריד כל סרט שאי-פעם נוצר מאז 1940 כי שכנעת את עצמך שיום אחד יהיה לך זמן להתמסטל ולראות סרטים כל היום

להבטיח הבטחות ולהציע התערבויות על דברים שלא תוכל לעמוד בהם, רק כדי להביע רצינות

לקחת ספורט בטלוויזיה יותר מדי ברצינות, גם אם זו הקבוצה שאתה החי אוהב

לשכוח ללכת להשתין כי אתה באמצע משחק במחשב ונו, עוד כמה שניות

לא להעביר חוט דנטלי כי הוא נגמר ואתה שונא ללכת לבתי-מרקחת כי אתה חושב שתידבק שם ממישהו וגם ככה הם סוגרים מוקדם מדי כל יום ופעם הגעת באיחור והתבאסת

לא ללכת לרופא שיניים כבר שנתיים כי בפעמיים האחרונות שהיית שם הוא בדק אותך קצת ואמר שאתה צריך רק לראות שיננית ויש לה ריח רע וכל פעם שאתה אצלה עומד לך הזין כי היא ממש כוסית

לגמור את הנייר טואלט כמעט עד הסוף עד שנשארו רק שני גלילים באריזה, אבל לא להוציא אותם משם ולזרוק את האריזה לזבל כי פעם כשהיית שיכור השתנת עליה בטעות

ללכת לאכול המבורגר, לא לקנות את הזה של 300 גרם כי אתה קמצן, לקנות את זה של 150 גרם שעולה 2/3 מההוא, להישאר רעב ואז לקנות עוד אחד

לזרוק את הזבל כשצריך אבל לא לשים שקית חדשה בדלי כי אתה מרגיש שעשית את חלקך ושהשותפה תשים שקית

לזרוק לפעמים זבל לפח שלך בחדר לפני ששמת שקית כי אין לך כוח לזה

לא לתלות תמונות בחדר כי אין לך כוח

לא להוציא את הסיר שבישלת בו מתישהו ב-2006 מהחדר, למרות שיש בו אורז מקולקל ושרוף ועכבר מת, כי אין לך מושג איך אתה הולך לנקות אותו

לנקות את הכיור אחרי שהשותפה שלך עשתה כלים בפעם העשרים וביקשה ממך לנקות אותו, לא לרצות לגעת באוכל הרקוב שעמד כבר שבועיים בכיור ולזרוק אותו לזבל, להרים את המסנן של חור הניקוז ולתת לאוכל הרקוב לזרום לשם. להפעיל מים חמים במידת הצורך ולדחוף בכוח עם המזלג

לקבל טלפון מהקצינת קישור שלך במילואים, להילחץ, לענות לטלפון ומיד אחר-כך להתחרט על זה, לדבר במבטא רוסית כבד ולהגיד שאתה כבר לא גר פה יותר

ללכת עם גרביים לא תואמות כי אין לך כוח לגלגל אותן בזוגות אחרי הכביסה שאתה עושה פעם בחודש (3 מכונות אחת אחרי השניה)

ללכת עם כמה זוגות תחתונים עם חורים בגודל של ימת ארל בזכות הידיעה שלא תזיין היום

ללכת שירותים ציבוריים, לא להרים את המושב כי אתה לא רוצה לגעת בו ואתה בטוח תקלע למטרה בלי להשתין בטעות על המושב, להשתין על המושב ולהרים את המושב למעלה כדי שמי שיכנס אחרי יחשוב שזה לא אתה

פוסטים דומים: