התפרסם ב-13.January.2010 | נושא: כלמיני שטויות
אהלן,
אני צריך לקום מחר מוקדם בבוקר אז אני הולך לספר לכם ממש בקצרה על פסטיבל דיפרוסט שבטח כבר שמעתם עליו, ואם לא אז תקשיבו.
אני לא מתכוון להשקיע כאן כי אני עייף ואין לי זמן, אבל חשוב לי להעביר לכם את זה כי זה באמת נראה חזק.
בשבוע הבא, בימים שלישי ורביעי (20-21 בינואר), כמה ארגונים נחמדים ביניהם והרבה אמנים מרימים את פסטיבל החורף דיפרוסט.
בגדול: יומיים של תרבות אלטרנטיבית.
המארגנים אומרים שההשראה היא ברלין – עיר שביקרתי בה השנה ואחד המקומות החביבים עלי בארץ הנאצים (יש שם גם הרבה כוסיות, אבל כנראה נכדות של נאצים). הרעיון – לתת לאמנים צעירים לעשות את שלהם בלי הרבה כסף.
עוד כמה פרטים, אני אעבור על זה זריז למה אני רוצה ללכת לישון:
הכל בכרטיס אחד – די ברור.
ארוחות גרילה – ירושלמים פותחים את הדלת ונותנים לכם לאכול להם אוכל במחיר סמלי.
הופעות ותערוכות של אמנות בסגנון ברלינאי- וידאו ארט, Light Paintingואומנות רחוב.
הופעות אקוסטיות
מייצגי וידיאו
יין חם ואש במסיבת גן בקבר יאזון ברחביה (אלפסי, נראה לי שפעם כתבתי עליו כאן)
מבול של סרטי סטודנטים ב”מעבדה” מכל בתי הספר לאמנות בעיר
ערב שירה חורפי במרקייה (מה?)
יושק מגזין כיס חדש בשם “אף – כל מה שמתחת” שיסקר את ירושלים האלטרנטיבית (מה? בני זונות, למה לא קראתם לי?)
דוכני מרק בין כל המתחתמים האלה (מגניב)
אה, ואת זה אני אוהב מאוד: “הארוע מופק ללא מטרות רווח, כל השותפים לפרוייקט חברו יחד מתוך אהבה גדולה לעיר ואמונה גדולה במה שיש לעיר להציע”.
סבבה
האמת היא שזה באמת נראה בנזונה. מגניב, מרק זה טוב.
ועכשיו לכל הקרדיטים כי יאללה מהכפת לי:
החבר’ה של אינדינגב, גוד סייב ג’רוזלם, כל בתי הספר לאומנות בירושלים, התעוררות בירושלים (שאני מבסוט מהם מאוד מאז שהם נבחרו, למען האמת), הזירה הבינתחומית, כלמיני מוסדות תרבות והרבה אמנים שעירים.
הנה האיך קוראים לזה, תוכנייה:

כמו הזין שלי, תגעו בזה וזה יגדל
לפוסט הבא: מי בכלל צריך כותרת כשאתה יכול לכתוב אותה בפוסט, או בעצם כשחושבים על זה מי בכלל צריך את הפוסט כשאתה יכול לכתוב הכל בכותרת – הנה, תראו, זו הולכת להיות הכותרת הארוכה ביותר בתולדות אנדרגראונד02, ואולי הכותרת הכי ארוכה בהיסטוריה של האינטרנט, מסע כיבוש החלל, הפרחת השממה ושיבוח גידול בנות היענה. ביום שני הבא כולם מוזמנים, גינס עורכים לכבודי ולכבוד הישג נפלא זה, שאותו אתם קוראים ברגעים אלו ממש, טקס הוקרה, תודה והצדעה. כן, אני הולך לקבל את הפרס הזה בשמכם, אתם הקוראים שתמיד היו שם ללחוץ על הכותרות של הפוסטים, וגם אתם אמא ואבא,תמיד נתתם לי תמיכה וכתף אוהבת, בעיקר כששברתי את כף הרגל ואיבדתי את מקל ההליכה יום אחד כשהתמסטלתי בפעם הראשונה בחיים כי חשבתי שזה יקל עלי את הכאב אבל למעשה זה גרם לי להרגיש כאילו די9 ממוגן מרדד לי את כף הרגל הלוך ושוב. תודה לכל האנשים היקרים שלולא הם הפרוייקט הזה לא היה קיים: איציק מנטוויז’ן שעזר לי לתקן את האינטרנט אתמול בלילה, האנשים הטובים מחנות המחשבים שבלעדיהם לא היתה לי מקלדת עכשיו כי שפכתי על הקודמת קורנפלקס. לאיש הנהדר מהמנעולים שעזר לי לפרוץ את הדלת של הדירה שלי אחרי שהמפתח נפל לי בטעות כשירדתי מהאוטובוס ישר לתוך כזה של ביוב. לחבריי היקרים בחברת החשמל, מי יתן ותמשיכו לא לשלם חשמל ולחגוג על חשבון המדינה כאילו אין מחר. לאנשים הנפלאים מ”עילית הארק” על הכל. |
לפוסט הקודם:
קוואק קוואק
לשבור את הקרח
14 בJanuary 2010 בשעה 1:27
מגניב מגניב מגניב. אבל מה עם אמנים קרחים?