התפרסם ב-3.March.2010 | נושא: כלמיני שטויות
כל שנה אותו חרא.
קוראים לי למילואים, טוחנים לי את הנשמה חודש וחצי באימונים, שמירות ומחסומים. אני ישן על חתיכת מזרן ירוק קרוע, אוכל ג’יפה כל היום והם לא נותנים לי לירות באף אחד.
מה זה הזבל הזה?
המדינה הזאת, משהו מסריח כאן מהיסוד. שירתתי כלוחם 3 שנים, הייתי חפ”ש מניאק עד סוף השירות ואני גאה בזה, אבל למה לעזאזל אני צריך להמשיך לסבול עד גיל 45 ולהקריב חודש מהחיים שלי בזמן שג’ובניקים מניאקים (כן, אתם מניאקים – כולכם, כולל החברים הכי טובים שלי, כי הייתם ג’ובניקים בזמן שאני אכלתי חרא והכריחו אותי לרוץ הרבה) ועכשיו חודש בשנה – 1/12 מהזמן השווה של החיים שלי – אני הולך לטחון את התחת בגלל שילדים מסריחים בני 18 מחליטים שלא מתאים להם לישון באוהל 7 חודשים ולסחוב פק”לים.
צריך לקחת את כל החראות האלה, כל הילדים בני ה-17 וה-16 ולשטוף להם את המוח טוב טוב באקונומיקה, ואחר כך להכריח את כולם – את כולם, בלי יוצא מהכלל – להתגייס לקרבי. צריך לפטר את הרופאים הצבאיים, וצריך לתת עונש ביציאות לכל מי שמעז להתבכיין.
כל אחד יכול וצריך להיות לוחם, לא אכפת לי כמה הגוף שלו דפוק. להפך, אנחנו צריכים את כל האנשים האלה בחזית – לא יכולים לרוץ? אל תתנו להם לרוץ. תנו להם משגרי טילים. תנו להם לנהוג בטנקים, את זה אפשר לעשות בישיבה. אם מישהו מסוגל לשבת מול מחשב או דלפק קבלה של איזה מח”ט מבוקר ועד ערב, הוא גם יכול באותה מידה בדיוק לשבת בתוך טנק ולפוצץ דברים. הברכיים שלך דפוקות? סבבה, תחתום על די-9.
הנה הרעיון שלי: לקחת את כולם, את כ-ו-ל-ם לקרבי. חוץ מאת הערבים, כי תסלחו לי אבל בואו לא נהיה אידיוטים כאן, אוקיי?
צריך לקחת את כל הבנים לקרבי, גם את העקומים ביותר, ולעשות מהם גברים. אחר כך צריך להעיף את כל הבחורות מ”קרקל” ומדלפקי הקבלה ומשולחנות השלישות ומקורס טיס ולהעיף אותן לחיל מודיעין.
תסלחו לי בנות, אתן נורא מתוקות ואתן יכולות לעשות הכל, בטח, אבל אני לא יכול לסמוך על אישה לנהוג באוטובוס (למה אתן חושבות שיש כל-כך מעט נהגות אוטובוס? כל החיים ראיתי אולי 2). עזבו לנהוג, נשים בקושי יכולות ללכת ברחוב בלי שאיזו חנות תכשיטים תסיח את דעתן. כל גבר כאן שאי-פעם הלך ברחוב עם בחורה יודע שאי-אפשר להתקדם 20 צעדים בלי שנעליים או תכשיטים ימשכו אותה לחלון הראווה כמו פדופיל לסניף של Toys R Us.
וכמובן, בואו נודה על האמת, אתן לא יודעות לנהוג.
אני לא אומר שאני טוב מכן ושאני צריך להטיס מטוסים, אני עיוור כמו עטלף ויש לי קוארדינציה של רגב פנאן (עזבו – מוני פנאן), אבל אני רק אומר שבואו לא נבזבז 5 מיליון דולר על הכשרה בשביל כותרת שתסתום לקוקסינלים של זכויות האדם וכל השטויות האלה שממציאים פה בזמן האחרון את הפה. אני בטוח שיש אי-שם בחורה או שתיים שגם בטח היו מסוגלות לתפקד טוב כטייסות רוב החודש, אבל בואו נעשה לעצמנו טובה ונפסיק לזיין את השכל ולבזבז לכולנו את הזמן ואת הכסף.
אנחנו צריכים אתכן במודיעין, יחד עם כל שאר הכוסיות. אתן חכמות בדרך כלל וצריך לנצל את זה.
אגב, לגבי קרקל – זה נורא חמוד ומקסים בעיני שיש בחורות ששוקלות כמו גמד אדום ומסוגלות לסחוב נגב ומאג (אם אתה טיפש מספיק כדי להתנדב לסחוב מאג כל השירות, אז מגיע לך), אבל אני יודע אישית שכל הבחורות האלה מגיעות לשם כדי לקבל זין על בסיס יומי. קרקל לא עושים כלום, ואל תזיינו לי את השכל כי אני יודע טוב מאוד מה הם עושים שם – שמירות וסקס. ואם אני לא הזדיינתי במוצב, לאף אחד לא מגיע להזדיין במוצב.
כל המח”טים וכל האוגדונרים והמפקדים וכל הדפקטים שיש להם פקידות או מזכירות או איך שלא תקראו לזה – צריך לקחת להם אותן, לתת להם טלפון חכם ביד וללמד אותם להשתמש באאוטלוק. ושיכינו לעצמם קפה, זה לא מסובך.
את כל הפקידות צריך לזרוק לאיזה בית ספר מזורז לערבית/פרסית/מחשבים ומשם בבעיטה ישר לחיל מודיעין לעשות משהו חיוני ומשמעותי עם השנתיים המסכנות שאתן משרתות.
אגב, כל הפמניסטיות שכנראה תכף יפתחו עלי את הפה שלהן – אם אתן טיפשות מספיק לרצות לשרת בתפקידים של גברים, אז אל תהיו צבועות ותעשו 3 שנים כמונו. אל תזיינו את השכל, זה פשוט שקוף מדי שאתן רק רוצות לבלבל את המוח.
יש עוד תפקידים חשובים שבחורות צריכות לבצע בצבא כמו לוחמה אלקטרונית, אב”כ, לקפל מצנחים ולשכב עם לוחמים (סליחה, קוראים לזה פ”פ) – חבל לבזבז אתכן, אתן יקרות לנו מדי.
צריך לזרוק לכלא את כל השוטרים הצבאיים, בלי יוצאים מהכלל, אבל לפני-כן צריך לתת להם לישון לילה בבסיס לוחמים בשטחים או בגבול הצפון כדי שהחיילים יוכלו לעשות להם שמיכה. בעצם עזבו, אם אני הייתי רמטכ”ל הייתי משאיר את השוטרים הצבאיים בתפקיד ונותן להם לחלק דו”חות, בתנאי שאם הם נותנים ללוחם דו”ח הוא רשאי לפוצץ אותם מכות עד זוב דם בלי לקבל על זה עונש (דיסקית וכומתה – בסדר, שיהיה).
צריך לפטר את כל הנהגים. פשוט לא צריך אותם, הם עולים יותר מדי כסף ואין בהם שום צורך. זה לא מסובך גם לנהוג וגם לירות באנשים, שוטרים עושים את זה כל הזמן.
צריך להעלות את המשכורות ללוחמים ולבחורות שעושות דברים מעשיים בצבא.
אני לא צריך לטחון 30 יום מילואים בשנה. יש אנשים שטוחנים גם יותר. והסיבה לכך היא פשוטה מאוד – יותר מדי ילדים מתגייסים להיות ג’ובניקים ואחר כך גם לא עושים שום מילואים, ואז כל העומס נופל על הכתפיים של מעט האנשים שהתגייסו לקרבי. המדינה חושבת שאנחנו פראיירים, לכן הם ממשיכים לטחון אותנו במילואים כל החיים.
אני אסביר.
לפני שנה ומשהו הזדיינה לי הברך. לגמרי. פקקט. אם הייתי עכשיו בסדיר, הייתי יכול לצאת מקרבי בלי כל קושי. כמובן, הייתי מרגיש כמו סמרטוט כל החיים שלי – לא כי זה מה שכולם מרגישים אלא כי להיות גבר זה משהו שעומד בראש סדר העדיפויות שלי. אבל עכשיו, כשאני במילואים, לא נותנים לי להישאר בבית כאילו שאני חשוב להם כמו השגריר לאו”ם או נגיד בנק ישראל. כל מה שאני עושה במילואים זה להחליף לוחמים סדירים, כדי שיוכלו לצאת לחופשת הרגילה שלהם ולהביא ביד כל יום כי רוב הבחורות מעדיפות להזדיין עם ג’ובניקים מחורבנים.
אני רוצה שתהיה מלחמה. אני רוצה שיהיה פה כזה בלאגן גדול שאנשים יקבלו קצת שכל סוף סוף. אני רוצה עוד הזדמנויות להרוג מחבלים, אני רוצה גם לענות אותם קצת כשאף אחד שיכול להלשין עלי ל”בצלם” לא נמצא בסביבה.
ממתי לעזאזל עינוי למחבלים נהיה דבר שלילי?!! כוס אמא של כל יפי הנפש, הזהבה-גלאונים האלה שמגינים על המפלצות האלה כאילו היו ילדים חוסים, הם לא פחות גרועים מהם בעיני.
אני רוצה להרוג מחבלים או “לוחמים” של האוייב. במבצע “עופרת מתוקה” קראו להם בחדשות “לוחמי חמאס” ורציתי לזרוק את הטלוויזיה מהחלון על הבנאדם הבא שיעבור לי מתחת לבניין. רציתי לחנוק את כל מגישי החדשות עד שהצליל האחרון שיבקע מגרונם יהיה “קרבחעחעעעעע”. התקשורת בישראל ביישה את המושג האצילי שנקרא “לוחם” ואני לעולם לא אסלח לאוכלים בתחת האלה.
אני רוצה להרוג את כל המחבלים והסייענים שלהם, את המפלצות האלה שכנראה השטן שלח כדי שיהיה פה מעניין קצת. אני רוצה להרוג אותם כשהם קטנים, וזה לא ממש מזיז לי כמה קטנים הם – במלחמה, אם אני נתקל בילד בן 12 שמחזיק נשק ביד אני עושה ממנו רוטב סלסה. לא אכפת לי אם הם נכים, נשים בהיריון או מפגרים בשכלם – ההיסטוריה מלמדת שהאויבים המעוותים שלנו לא בוחלים בשום אמצעי.
במלחמה הבאה אני הולך להיות Duke Nukem 3D בהינתן ההזדמנות. אני לא מפלצת, אני לא הולך לירות בחפים מפשע בחיים כי אני לא היטלר, אבל אני כן חושב שצבא צריך להיות צבא.
צבא צריך להיות דפוק על כל השכל, צבא צריך להיות מרתיע ומפחיד ונורא – האויבים שלנו צריכים לפחד מהחיילים שלנו, לא מנשקים fancy shnancy. הלוואי שהיינו כמו הצבא הרוסי או אפילו הסיני – צבא אלים, שבוזז ומתעלל במי שצריך וכולם מפחדים ממנו.
אני מודה לאלוהים שאנחנו לא דפוקים כמו האמריקאים שאונסים בעירק ובמפרץ גואנטנמו, כי אנשים שאונסים הם חולים, מעוותים ובזויים בעיני לא פחות ממחבלים. חייל שאונס צריך להוציא להורג על המקום בירייה, ללא משפט. בלי נוהל מקוצר שכזה, ההורים שלו בטח יגישו ערעור לבג”צ והשופטים שלנו יחננו אותו ויתנו לו ליטוף ונשיקה בטוסיק.
למרבה האושר, בישראל החיילים לא אונסים, וזה בגלל שאנחנו לא אומה נחשלת, וגם כי אפילו בני סלע לא ירצה לאנוס ערבייה, בואו נודה על האמת (ואל תנסו לבלבל לי בשכל שיש ערביות יפות כי אין – שירתתי 3 שנים בשטחים והערביה היפה היחידה שראיתי בחיים היא שאקירה). אה, סליחה, אנחנו לא אונסים אותן בגלל שאנחנו גזענים. אבל אני סוטה מהעיקר – אנחנו לא אונסים ערביות כי אנחנו לא מעוותים וכי יש לנו כבוד עצמי ולא גדלנו בתרבות חשוכה ואלימה. אנחנו לא כולאים את ההומואים שלנו בכלא, אנחנו לא חותכים לנשים שלנו את הדגדגן כדי למנוע מהן להנות מסקס מתוך פחד קמאי שיבגדו בנו, אצלנו לא מותר בחוק להטריד מינית נשים לא נשואות, אצלנו לא רוצחים על רקע “כבוד המשפחה” (איזה אבסורד, בחיי – אצלנו רצח במשפחה זה לא בדיוק משהו שמביא כבוד. אולי בן רופא ובת עורכדינית, אבל זה בגלל שאנחנו יהודונים שצמאים לכסף, אלא מה). במילים אחרות, גם אצלנו לא חסר חרא אבל אנחנו כן טובים יותר מכל שאר אומות העולם חוץ (חוץ מהטיבטים, שהם כנראה באמת בני האלוהים ובני-האדם היחידים שמגיע להם לשרוד בעולם לאחר השואה הגרעינית הבאה).
אני לא צמא דם. כלומר, אני כן קצת, אבל זה לא אומר שאני לא רוצה שלום. אני כן רוצה שלום, באמת שאני רוצה שלום. אני נולדתי לשלום, בחיי, ואני לא צוחק אתכם. אני נולדתי לשלום שרק יגיע, אני נולדתי לשלום שרק יבוא, אני נולדתי לחלום נה נה נה נה נה, אני רוצה אני רוצה להיות כבר פה.
אני רוצה להיות מסוגל לנסוע לחברון כדי לקנות ריהוט זול, אני רוצה לעשן סמים בדמשק כי הסורים בטח לא נהיו דפוקים כל-כך סתם ככה, אני רוצה להשתין על קברים של אאייאטולות בטהרן, אני רוצה לבקר בביירות ולזיין שבדיות טיפשות שאין להן הרבה כסף כדי לטייל במקומות שווים בעולם, אני רוצה לקנות נפט בזול מערב הסעודית ולאכול כנאפה וחומוס בעיראק כי זה כנראה הדבר היחידי שהם יודעים לעשות במדינה העקומה הזאת, אבל קיבינימט, לא נראה לי שזה אי פעם יקרה בלי מלחמה אחת טובה שתסדר פה את העניינים.
לפוסט הבא: פוסט חדש היום, וגם – ריאיון עם הומלסית שהחליטה לקחת את עצמה בידיים |
לפוסט הקודם:
דברים שכמעט קרו לי
היה לרועץ
3 בMarch 2010 בשעה 12:58
כל מילה בסלע
חיידק
3 בMarch 2010 בשעה 17:04
עוד חצי שנה יהיה לך פוסט המשך – “כוסאמק! איפה ימים שנלחמנו עם M-16! ומה הקשר למקלות והאבנים?
מיקי
3 בMarch 2010 בשעה 23:13
אני רוצה להגיב, אבל נפלה לי הלסת ופגעה במקלדת:
יכעסעחרכסכתכךוםכטעבצכסגתהכרטכלאתסתכךולןי.לךמיהתעיבמכסתױב
אני לא רוצה מלחמה. אני רוצה שקט.
חימושניגיגי
4 בMarch 2010 בשעה 5:16
אני מצטער לבשר לך עכברתול, אבל אתה ילד. יש לך פנטזיות אלימות כמו לטמבל בן 16 שראה יותר מדי סרטי צ’אק נוריס והאפי טרי פרנדס, ושאולי עבר איזה התעללולונת קטנה כשהיה צעיר.
תעצור לדקה אחת, לא יותר, ותחשוב על ההרגשה של להרוג ילד בן 12. תדמיין את הדם, את העיניים המזוגגות, הגוף הרופס ואת התחושה שאתה אחראי לזה. אתה הרגת ילד מחורבן. אז אתה אומר שלילד הזה יש נשק, וגידלו אותו להיות חמאסניק (כמה פעמים ראית ילדים עם נשק כשהיית בצבא?). אוקיי, בוא נגיד שאני הולך איתך. זה עניין של חיים ומוות. זה בטח לא סיבה להגיע לסיפוק.
עכשיו לויכוח ההיסטורי. היו פה כבר כמה מלחמות “טובות”, בכולן ניצחנו, כבשנו, ראינו. אתה מציע רק עוד מלחמה אחת? כזאת שתפתור הכל, נכון? ואז תוכל לעשן חשיש לבנוני בלי הנקיפות מצפון של לאן הולך הכסף שלך.
אה, כמובן שהצבא צריך להיות הרבה יותר אלים וברוטאלי אחרת זה לא ילך. תנסה להזכר במלחמה ההיא של הרוסים עם הצ’צ’נים, זוכר אותה? הרוסים עשו שם חיים, קברי אחים, ביזה וכל הדברים שעושים לך טוב. הם בטח ניצחו הרוסים האלה, עם הצבא המשוגע שלהם..
רגע, אתה יודע מה, איזה קטע, הם עדיין נלחמים שם. כמעט 20 שנה.
בקיצור, תפסיק לאונן עם סרטי מלחמה ברקע. טבעי שיש לך תסכול ממילואים, לכולם יש.
הכתם
4 בMarch 2010 בשעה 9:09
תדפיס את הפוסט הזה ותלך לקב”ן, ישחררו אותך ממילואים לנצח. :)
עכברתול
4 בMarch 2010 בשעה 21:48
חימושניגיגי, אם פטרתי את העולם מילד שלבו מלא בשנאה עיוורת ויוקדת ויש לו נשק ביד, ושבוודאי בקיץ הולך לקייטנת החמאס עם פרח ביד ושיר בלב, אהיה שמח כל חיי. מצדי שיהיה גם בן 9. אין לי טיפת חמלה לצואת המין האנושי, לא משנה לי בת כמה היא. מחבל זה מחבל.
חוץ מזה, בטח שאני מתוסכל מהמילואים, נשבר לי להיות פראייר של המדינה הזאת. אם לנוער המלוכלך שלנו היו מוסר, ערכים וכבוד אני וחבריי לא היינו צריכים לאכול חרא מחצית מחיינו.
כתם, למה אתה חושב שכתבתי את זה?..
אינשם
5 בMarch 2010 בשעה 0:52
עכבר , חלש ביותר. אחד הפוסטים החלשים (אין דרך אחרת לתאר את זה) סלח לי
דימויך שווים לתחת
והסתירות..
ביאסת לי את כל הערב
עכברתול
5 בMarch 2010 בשעה 0:54
לא נורא, מגיע לך
מה קרה, ביאסתי לך את נשמתך הליברלית הרכה והרגישה?
עכברתול
5 בMarch 2010 בשעה 1:06
סליחה – “ליברלית”
חמוס עוז
5 בMarch 2010 בשעה 7:06
עכברתול יקר, אתה שוכח פרט קטן אחד: במלחמה מתים. ואם התסריטים שמוכרים לנו במילואים נכונים,אז כנראה מוות מגעיל במיוחד. כך שאם תהיה מלחמה גדולה כזאת, אתה ואני בתור לוחמים במיל’ נחזור הביתה בתור בוהן או ביצה בארון בשביל שאותם ג’ובניקים יוכלו לעשן חשיש סורי משובח, נשמע לך הוגן?
עכברתול
5 בMarch 2010 בשעה 12:39
לא, “חמוס עוז”, במלחמה לא “מתים”. במלחמה מתים המעטים שנמצאים בקו החזית בזמן שחברים שלך ישבו בבית ויזיינו את החברה המבוהלת שלך כדי לנחם את הפחדים שהסירנות גרמו לה. קיבינימט, אתה באמת חושב שאני רוצה למות באיזו מלחמה מחורבנת?
אתה חושב שבאמת בא לי לשכב באיזו תעלה מזדיינת בזמן שאיזה שמן זקן שעובד כרואה חשבון אבל במילואים הוא איזה סגן מזדיין נובח עלי פקודות בזמן שיורים עלינו פגזים וטילים? אתה עד כדי כך אידיוט?
לא טמבל, אני לא רוצה למות בשום מלחמה.
אבל אם כבר יש מלחמה (וההיסטוריה שלנו מלמדת שבכל עשור קמים עלינו אויבינו להורגנו) אז אני רוצה להיות בצד שהורג ולא בצד שנהרג. תהיה מלחמה בתןך כמה שנים, אל תשלה את עצמך. הלוואי ולא היו מלחמות יותר, זה היה עושה אותי אדם רגוע ושמח יותר, אבל בוא נדבוק כרגע במציאות, רק לצורך הדיון בינינו, אתה יודע.
ואם כבר יש מלחמה ואני לא מזיין, אז לאף אחד לא מגיע לזיין. לא שאני מזיין גם ככה, אבל אז לפחות לא ארגיש כמו לוזר מוחלט. אני לא רוצה מלחמה, אבל חוסר הידיעה הזה על מתי אני הולך למות כבר גומרת אותי.
קיבינימט, אנשים, די לקחת הכל כלכך ברצינות, כולנו פה כדי לצחוק קצת. זה לא פופוליטיקה פה.
חיידק
5 בMarch 2010 בשעה 18:21
עכברתול יקר, אני בניגוד לשאר המתפלצנים ייפי הנפש שכתבו פה דווקא כן מסכים עם כל מילה שכתבת…
חימושנגיגי ואינשם, עם כל הכבוד לשניכם, כנראה שאין לכם מושג קלוש על מה זה צבא ומילואים אחרת לא הייתם כותבים את מה שכתבתם.. הבן אדם (או עכברתול) כואב כאב שרבים מרגישים במדינה הזאת. רוב המיל’ הם סטודנטים ואנשי משפחה שנותנים מהחיים שלהם חודש+ בשנה למדינה שזורקת עליהם זין אחד גדול, וואחד גדול.. אם זה מתחיל באוניברסיטה שיורקת לך בפרצוף ועד למוסדות הממשלתיים שאמורים לתמוך בחיילים..
אז מספיק עם ההתייפיפות, מעצבן ומבאס אותכם מה שנכתב? מה לעשות, האמת מעצבנת..
הצעה שלי, בפעם הבאה שחצי מדינה תיקרא להילחם (ואתם כנראה באמת תישארו לגרבץ בבית) תחשובו על האחים שלכם שחוטפים כדורים במקומכם ותעשו טובה, תישארו בבית ואל תלכו להפגין נגד (עדיף שפשוט תארזו מזוודה וזהו..)
שתיהיה שבת שלום לכולם!
שרה
6 בMarch 2010 בשעה 13:55
כמה נקודות טובות…טוב לקרוא ממך פוסט שיותר ארוך מ5 שורות ומעניין. דיבור כנה ומהלב תמיד עדיף על זיוני שכל גם אם אתה פאשיסט.
עכברתול
6 בMarch 2010 בשעה 14:27
שרה, את כנראה חדשה פה. יש פה איזה 200-300 פוסטים ורובם המוחלט אינם פאשיסטיים. או קצרים. או מעניינים.
עכברתול
6 בMarch 2010 בשעה 15:09
אגב,
כשחושבים על זה – לקבוע שכל מי שלא חושב כמוך הוא פאשיסט – זה לא קצת פאשיסטי?
שרה
6 בMarch 2010 בשעה 15:21
*עכברתול, נכון רוב הפוסטים שלך לא קצרים ולמיטב זכרוני לא משעממים, והרבה מהם מצחיקים ומעולים קשות ופרסמתי אותן בראש חוצות בפייסבוק. אבל הייתה לך תקופה קשה עם פוסטים קצרים וגרועים לפני כמה חודשים ואני שמחה לראות שחזרת לעצמך מבחינה בלוגית.
*התווכנתי פאשיסטי במובן החיובי.
בקיצור, רק החמאתי לך
שרה
6 בMarch 2010 בשעה 15:25
אתה דפוק, כמובן. אבל בצורה הכי טובה שאפשר להיות דפוק. הייתי מאחלת את זה לעצמי .
אני פאסיב אגרסיב באופן בלתי מתוכנן ונשלט ..אבל זה מאהבה.
עכברתול
6 בMarch 2010 בשעה 15:45
אני אמור להגיד על זה תודה?
זה כמו שבחורה תגיד לי “אתה חמוד, אבל אתה קצת מכוער. אתה יכול להיות קצת פחות מכוער בבקשה?”
תודה שרה,
בפעם הבאה אשתדל יותר לרקוד לצלילי החליל שלך.
“אתה יכול להיות דפוק קצת יותר, אבל אל תרד על כושים ועל נכים בבקשה כי יש להם רגשות, אה ובלי בדיחות שואה כי סבתא שלי ניצלה מאושוויץ ובלי פאשיזם כי אני ליברלית וכל מי שלא חושב כמוני צריך להדביק לו את הפה בסלוטייפ ומהר, ותכתוב הרבה אבל לא יותר מדי כי אחרת יהיה לי קשה מדי לעקוב, ואתה יכול להחליף בבקשה את הפונט זה כואב לי בעיניים (או שתקטין), ואתה חייב לעשות משהו עם הרקע הזה, האפור הזה זה סתמי מדי, אולי תשים פרחים או גולגלות או לפחות משהו שיתאים לי לצבע של האייפון, ובאותה הזדמנות תהיה מותק ותחליף גם את הלוגו – למה עכברוש? למה לא חתול? חתול זו חיה חמודה, עכברוש היה לנו בבית ויש להם מחלות ופעם כשישנתי עכבר ניסה להכנס לי לתחת כי אני מחביאה שם גבינה,”
קיבינימט, מה אני עובד אצלך? תני לי לכתוב איך שבא לי.
אני לא נותן לך טיפים איך למצוץ לאבא שלך
שרה
6 בMarch 2010 בשעה 16:20
קפצת למסקנות
איך אתה יודע שאתה לא עובד אצלי?
לא ביקשתי ממך כלום ולא יצאתי נגד הדעות שלך.
אני מרשה לך לכתוב מה שבזין שלך.
“אוייייי סליחה שאמרתי את דעתי..”
אתה מתבטא בצורה בוטה ואומר מה שאתה רוצה כאן כמו שצריך להרוג…אהה…כל מיני אנשים…איך אתה מתעצבן שכתבתי את דעתי הצנועה והלא משתלחת? יא מוסר כפול.. ל-מה יש כאן אפשרות תגובות? בנאדם?
למה את כותב כאן “אל תתביישו, תגידו משהו” ועכשיו אתה מבייש אותי בפומבי ואומר שאני מחביאה גבינה בתחת! :-0
אני חושבת שנכוותי.
ובאמת שהתכוונתי פאשיסט במובן החיובי, הסכמתי עם רוב הפוסט הזה… מה לעשות שלפאשיזם יש שם רע. צריך לקרוא לילד בשמו.
אוקי, הבנתי, אתה לא רוצה פידבק שהוא לא חיובי לחלוטין ושיתייחסו לבלוג שלך בתור בידור שניתן לדרג. טוב, האתר שלך, אני אעשה מה שאתה רוצה. כל מה שאתה רוצה.
התנצלותי
אתה אומר ששווה לשלם לך על טיפים על איך למצוץ ? אתה מבקש על זה כסף????????האם אתה זונה וורבלית??
.
שרה
6 בMarch 2010 בשעה 16:35
ואל תתחרפן מאיזה תגובה מעפנה. כוסעמק, אתה באמת פסיכי. יופי, פריק שואו מרקד. ואמא שלך זונה.
אתה קורא לעצמך עכברתול ומתלונן שמתלהבים מכמה שאתה דפוק. נשמה.
מיקי
6 בMarch 2010 בשעה 16:36
שלא יצא מהתגובה שלי שאני מתחנפת או משהו, אבל מותק, זה צריך להיות ממוסגר בכניסה לבלוג שלך:
“אתה יכול להיות דפוק קצת יותר, אבל אל תרד על כושים ועל נכים בבקשה כי יש להם רגשות, אה ובלי בדיחות שואה כי סבתא שלי ניצלה מאושוויץ ובלי פאשיזם כי אני ליברלית וכל מי שלא חושב כמוני צריך להדביק לו את הפה בסלוטייפ ומהר, ותכתוב הרבה אבל לא יותר מדי כי אחרת יהיה לי קשה מדי לעקוב, ואתה יכול להחליף בבקשה את הפונט זה כואב לי בעיניים (או שתקטין), ואתה חייב לעשות משהו עם הרקע הזה, האפור הזה זה סתמי מדי, אולי תשים פרחים או גולגלות או לפחות משהו שיתאים לי לצבע של האייפון, ובאותה הזדמנות תהיה מותק ותחליף גם את הלוגו – למה עכבר? למה לא חתול? חתול זו חיה חמודה, עכבר היה לנו בבית ויש להם מחלות ופעם כשישנתי עכבר ניסה להכנס לי לתחת כי אני מחביאה שם גבינה,”
קיבינימט, מה אני עובד אצלך? תני לי לכתוב איך שבא לי.
אני לא נותן לך טיפים איך למצוץ לאבא שלך”
נפלא!
שמוליק
6 בMarch 2010 בשעה 16:50
עכברתול מרגע זה ועד עולם אני סוגד לך. כל מילה שכתובה כאן היא האמת הצרופה, הצדק עמך ידידי ואל תיבהל מכל המגיבים ו/או המגיבות (אני מכיר אחת מהן, היא יודעת מי) שמזיינים לך בשכל. ישר כוח
שרה
6 בMarch 2010 בשעה 16:54
צודקת, זאת שירה.
זה דיי אדיוטי ומיותר להצהיר בפירוט שלא יגידו לך מה לכתוב באתר שלך. ממש הצהרת העצמאות של עכברתול.
אנחנו מפגרים או משהו? באותו מידה הוא יכול לשים ממסוגר בכניסה לאתר “שימו לב אתם באינטרנט”
חבורה של סכיזרופנים.
מיקי
6 בMarch 2010 בשעה 17:47
שירה/שרה
שמחתי לראות שמישהי כאן מביעה דעתה ולא בנוסח “עכברתולון מתוק – בא לי לעשות לך נעים בזנב”.
עם זאת, לצערי, את נופלת לפח “הרוסיה” (המלכה האם!) ובמקום להתדיין לגופו של עניין את עסוקה בפסיכואנליזה של כל מי שכאן, ראש וראשונה עכברתול. וזה לא מעניין! וזה משרת את הדעה שאנחנו בקרקל רק בשביל זין מדי יום, ושאנחנו לא יודעות לנהוג, או ללכת ברחוב בלי לעצור ליד כל חנות תכשיטים ועוד ועוד ועוד.
אחותי, אנחנו לא מפגרים ולא סכיזופרנים, אנחנו פשוט נהנים להזרק אצלו בסלון ולצפות בו מז’נגלר במילים.
שרה
6 בMarch 2010 בשעה 18:16
“אחותי, אנחנו לא מפגרים ולא סכיזופרנים, אנחנו פשוט נהנים להזרק אצלו בסלון ולצפות בו מז’נגלר במילים.” כנ”ל
אתה צודק הפסיכואונליזה מיותרת כי לאף אחד כאן לא אכפת, וגם לי לא ממש, אבל איך ציפית שאני אגיב?
ותודה…
ולא הבנתי למה ואיך מקבלים זין בקרקל? חשבתי שזה בשביל לסביות.
וזהו.
שרה
6 בMarch 2010 בשעה 18:22
וקשר לתכשיטים וחניה אין, אין לי מושג מאיפה זה מגיע…אל תפחדי שיחשבו שאת נקבה מפגרת, זה עושה אותך נקבה מפגרת ומשחק לידיים של מי שחושב את זה.
הלכתי להחנות את המכונית
עכברתול
6 בMarch 2010 בשעה 20:43
שירה/שרה/שיר/שמח
אני לא מתלונן. אני מודה לך על המחמאות אבל אחרי הכל כולנו פה רק כדי להנות קצת ובזול, אנחנו לא מחפשים יותר מריגוש רגעי מלוכלך ודביק (בדומה לאוננות או חצי מנה פלאפל). לא היה לי מצב רוח טוב היום אז חיפשתי מישהו להכנס בו, לא צריך לקחת את זה ללב (הקטע עם המציצה לאבא שלך – אם התעצבנת אז זה רק בגלל שזה אמיתי).
אפילו לא אמרת שום דבר רע באמת, אני סתם לא יודע לקחת מחמאות אז אני מנסה לחפות על זה בתוקפנות או משהו, לא יודע – צוחקים איתך, די לקחת את זה קשה. נורא כיף לאנשים לעמוד בצד ולראות אותי עושה נקניקיות מאיזו רוסיה “דפוקה” כי זה צחוקים ואין לה באמת רגשות, אבל כשמדובר בכם אז אתם נעלבים לי?
אין לי בעיה עם כל פידבק – פידבקים, שליליים בעיקר, הם הרבה יותר חשובים לי כי ככה דברים משתפרים. אבל שיהיה פידבק לעניין, שיגיד משהו כמו “אתה מסריח” או “אתה דפוק” או “אתה מעאפן”, זה הרבה יותר עדיף מ”אל תכתוב על זה” ו-”תכתוב על זה”. פידבקים שליליים קונקרטיים הם הפידבקים שאני ממש מעריך כי הם מקדמים דברים. אני לא אומר לך מה לכתוב בתגובות, תכתבי מה שבזין שלך אבל זה לא נותן לך חסינות – כי כמו שאני חשוף כאן לתגובות, גם לי מגיע לתקוף חזרה. לא?
חוץ מזה, מה אני – פיניאטה מחורבנת? יש כאן דיאלוג ואם לא שמת לב אין כאן הרבה חוקים (חוץ מהקטע של ילדים מתחת לגיל 18), אז די מותר לעשות כאן מה שבא לך – תכתבי מה בא לך, תכתבי “עכברתול הוא בן זונה, בן זונה, נה נה נה” מצדי.
רק בבקשה, ב ב ק ש ה, אל תהיי כזאת כבדה.
שרה
6 בMarch 2010 בשעה 21:33
תודה על ה…אה…רצינות
:)
מצד שני, מצטערת שקיבלת רושם שנפגעתי ממש, הרי איך יכולת לדעת שאני באמת מוצצת לאבא שלי? ואני מקווה שהיה ברור שאני חצי מבודחת כי אחרי הכל אני אוהבת את העכברתול . יותר הרגשתי צורך להחזיר לך על זה שאתה מקלל אותי למה “על הכבוד שלי” וכל כך כייף לטנף וללכלך באתר שלך שקשה לעמוד בזה במיוחד כש”הוא התחיל”. כמו עם הרוסיה,זה תענוג לעמוד מהצד וזה גם כייף להשתתף.
אולי באמת יותר הולם את האתר והאווירה פעם הבאה לקלל אותך חזרה ולהגיד שאחותך שרמוטה…בלי לחפור. אני אזכור זאת! :-]
עכברתול
6 בMarch 2010 בשעה 22:19
אני חושב שאם הכנסת סמיילי לתגובה שלך זה סימן שניצחתי.
וכמובן תודה לכולם על המחמאות…
לא מתבייש, אומר
7 בMarch 2010 בשעה 0:36
היי! זה אתר נחמד…
לא מתבייש, אומר
7 בMarch 2010 בשעה 0:41
אני אגיד עוד משהו P:
היי לכולםן! :)
מה שלומכם (סליחה על הקודם, כנראה שעוד התביישתי)
אבל עכשיו אני לא!
מה נחמד להשתתף בדיונים.
אוקיי וכעת אני אגיד לעכברתול החביב שזאת פעם ראשונה שסוף סוף אני שומע מישהו שהיה קרבי אומר שנמאס לו מג’ובניקים… תמיד הרגשתי קצת לא בסדר על זה שלא הייתי קרבי אבל כל החברים הקרביים שלי אמרו לי שזה בסדר וכו’ והנה מישהו אומר שבשבילו זה מעצבן והוא רוצה שכו-לם יהיו קרביים…
אולי זה משהו שהמשיך מימי המנדט ועכשיו צריך לשנות, לך תדע.
רק רציתי לשאול, מה לגבי אנשים עם בעיות נפשיות? להכניס אותם לבתי חולים לחולי נפש עד שיבריאו? ואז שיהיו קרביים 3 שנים ויעשו מילואים?
תודה ויום טוב
עכברתול
7 בMarch 2010 בשעה 8:23
בוקר טוב, לא מתבייש, אומר.
ברוך הבא!
אנשים עם בעיות נפשיות (או משוגעים, כמו שנכון לקרוא להם) צריך לגייס לקרבי לפני כולם כי אלה אנשים שחושבים מחוץ לקופסה,
יותר מזה – צריך לגייס אותם לקצונה. אם כבר לתת הזדמנות שווה לכולם, אז עד הסוף. תחשוב על זה – לאמריקאים יש נשיא כושי (בערך)? לנו יהיה רמטכ”ל משוגע. מה יותר נאור ופלורליסטי מזה?
לא מתבייש, אומר
7 בMarch 2010 בשעה 10:27
לגמרי! :)
בלוטת יותרת האשך
7 בMarch 2010 בשעה 20:35
אבל זה מה שעשו עד היום לא? מופז, חלוץ… ?