כמעט פיטרו אותי היום. או שלפחות זה מה שאמרו לי, אבל אני לא מאמין להם כי אני לא חושב שלאף אחד יש לב לפטר מישהו רק בגלל שהוא השתין על האסלה.
אתם מבינים, במקום שבו אני עובד יש שירותי יוניסקס. זה הדבר הכי גרוע בעולם, כמובן, ומי שצריך לשלם את המחיר זה תמיד אנחנו הגברים.
כשאני הולך להשתין בשירותים ציבוריים אני משתין תמיד, כמובן, על האסלה – אחרת, איך היא תהיה נקייה? כי אם יש משהו שאני זוכר משיעורי ביולוגיה מכיתה ט’ זה ששתן זה חומר מחטא.
ואני לא אגואיסט, אתם יודעים – אם מישהו או מישהי חירבנו על הדופן של האסלה אני אעשה את חלקי, אני אשתין על זה כדי לנקות את זה קצת. זה דבר שנשים לעולם לא יעשו, ואתם יודעים למה? כי נשים הן אגואיסטיות.
בקיצור
השתנתי על האסלה (כי אין שום סיכוי שאני מרים אותה עם היד שלי, וקניתי עכשיו נעליים חדשות אז שיקפצו לי), והנחתי שאף אחד לא יכנס אחרי. יצאתי משם, שטפתי ידיים (כי אני בנאדם מתורבת) ובדרך החוצה פגשתי את הבוסית שלי.

עשר דקות אחרי זה אני מוצא את המכתב הזה מודבק לי על הקיר של המשרדון:

זה לא שחירבנתי על האסלה או משהו! זה לא קצת מוגזם?! זה כולה שתן, זה לא כזה דוחה!!! מטומטמת. קיבינימט, זה רק שתן. אם לא הייתי צריך לגעת בידית של הניאגרה אפילו לא הייתי שוטף ידיים, כי זה חומר מחטא לעזאזל! זה נקי יותר מתוכניות הילדים והנוער, זה בטח נקי יותר מהפרצוף שלה.

אני חושב שאשתדל להמנע מהבוסית שלי בזמן הקרוב.

פוסטים דומים: