עברתי היום דירה לרחביה והייתי רעב. תשמעו מה היה אחר-כך.

אחרי יום שלם של העברות עם שני מובילים רוסים שניסו לעשות עלי קופה (”מה פתאום, זו ספה גדולה - זה עוד 300 שקל, נו-מה-זה, נו-באמת, תשאל כל מוביל”), הרבה ריח של זיעה (בקבינה של המשאית המגעילה שלהם), קילוגרמים של אבק וטיפ נדיב (”תקנה לך דאודורנט, גיורגי”) נחתתי במלונה החדשה שלי.

אחרי הפירוקים ואחרי שסיימתי לזרוק את כל הקרטונים לזבל, נזכרתי שלא אכלתי כבר משהו כמו 32 שעות. התחשק לי נורא לחגוג את המעבר במרפסת החדשה שלי עם קפה ועוגיות, אז בגלל שלא היה לי לא זה ולא זה, ירדתי אל הרחוב.

ברחוב עזה פינת מטודלה, בדיוק מול הפילבוקס (הפיצוציה, ליד הזיגמונד) יש חנות קטנה בשם “לחם תושיה”.
אני לא יודע מה עשיתי רע לאף אחד. בסך-הכל רציתי עוגיות, לחם וחומוס. אני לא יודע איך יצא לי כמעט 60 שקל.

מלבד לחם, מוכרים שם גם עוגיות, עוגות וסלטי בוטיק (במקום “חומוס אחלה בחלה”, מוכרים שם משהו כמו “חומוס מושב משפחת אבי-גזר”).
בהתחלה חשבתי שזה סתם יקר לאללה, והנחתי שזה יהיה המחיר גם בפילבוקס. אחרי הכל, אין לי עדיין שמץ של מושג איפה הסופרמרקט פה.

אם אתם נועזים מספיק כדי להוציא 30 שקל בערך על קופסת עוגיות, 10 שקל על קופסת חומוס קטנה ו-14 שקל על לחם, לכו על זה. זה שווה את זה.
למה? (התנצלות קלה לכל מי שחושב שג’ודי ניר מוזס השתלטה על הפוסט) בגלל שלחם רגיל בדרך-כלל עולה 10-14 שקל ולרוב יש לו טעם של קרקר ישן ורטוב (ולאכול לחם אחיד זה כמו לאכול ספוג מקלחת - זה רק ממלא אותך וזהו, כמו ספוג מקלחת - רק שספוג מקלחת טעים יותר). הלחמים האלה גדולים וטעימים, בריאים הרבה יותר (דגנים, שיפון, כל החרא הטבעי הזה) ולא באים כדי לתת תחושה מזוייפת של שובע אלא כדי באמת לספק איזה תאבון למשהו פשוט טעים.

החומוס הזה טוב יותר מחומוס סופרמרקטים הרבה - שיש לו טעם ומרקם של משחת שיניים. נכון, זה עולה בערך פי 2 אבל אם זה הטיעון שלכם אז תתחילו לצמצם את צריכת החומוס שלכם ומהר (למה? כי זה כמו ההיגיון של שתייני וודקה: “עדיף לקנות וודקה זולה פי שתיים ולשתות פי שתיים”. לא, גיורגי, אתה קמצן וטיפש. ולך תקנה לך דאודורנט.)

העוגיות לא ממש שוות את זה לדעתי, ונשבר לי הזין לכתוב על זה כבר ואני מת מעייפות, אז די.

אל תשכחו להגיע מחר למסיבת ההשקה של “קטע”, ולוּ רק בשביל הקטע.

עוד משהו קטן: אני יודע שזה לא מקום אנדרגראונדי או מגניב, אבל מתחיל להשבר לי כבר הזין מכל האימיילים המתבכיינים שלכם. היה לי שבוע צולע, בסדר? אגב, היום היתה מסיבת רגאי איפשהו בשלומציון. לא הלכתי, לא היה לי זין לזה, הייתי עייף מדי, נקעתי את הרגל, חטפתי שפעת, שברתי את המוח, הכלב אכל לי את הארנק, תירוץ, תירוץ, תירוץ. סתם לא התחשק לי. אני עצלן והתמכרתי ל”אבודים”, אז רדו לי מהגב. הפוסט הבא: “חנות טמבור ברחוב אגרון”. Stay tuned.