חתולה על גג יצאה לרוץ בגן סאקר כדי לנקות את הראות המפוחמות שלה. התוצאה היתה מפתיעה - גן סאקר הצליח לעשות מה שמנקה ארובות אנגלי מהמאה ה-19 לא היה מצליח. פוסט ראשון בסדרה.

מאת: חתולה על גג פח

מסתבר שגן סאקר טומן בחובו מלא אפשרויות. לפלח האוכלוסיה שרגיל לשאוף וללגום חומרים מגוונים למיניהם, מותרים על פי חוק או לא זו היתה הפתעה לא קטנה. עד לפני חודש, אם מישהו היה אומר לי ‘גן סאקר’ האסוציאציה הראשונה שהייתה עולה לי לראש היתה בתי שחי מזיעים מעל מנגלים מעשנים כפול משפחות עם יותר מדי ילדים ומעט מדי כסף לבשרים ראויים למאכל אדם. אתמול גיליתי שזה ממש לא ככה.

כשנמאס לי ללמוד לבחינה קשה מדי הרגשתי חנוקה בתוך כותלי דירתי, כל החברים הלכו לג’מבו ורק אני נשארתי בעיר הקודש בדד. את כל הפרקים של ‘אבודים’ כבר ראיתי, מייקל סקופילד מעניין לי את התחת והאינטרנט היה משמים כמו “כתבי חז”ל על נידה, מיטה ומה שביניהם”. לא נשארו לי יותר מדי ברירות - נעלתי נעלי ספורט, עליתי על הטריינינג ויצאתי מהבית.

שיטוטים הובילו אותי לגן סאקר. ממש לא הייתי היחידה שיצאה לשאוף אוויר הרים צלול כיין ב-10 ק”מ לשעה. את מסלול ההליכה / ריצה / רכיבה על אופניים מילאו עוד אנשים. כאלה שניכר עליהם שהם עושים ספורט כי הם נהנים מזה ולא כאילו קצו עליהם כל הקיצין. לא יכולתי להתנגד לזרם ולשמע הצלילים של דיסק הרמיקסים של טרנטמולר אפילו אני פצחתי בריצה בשלב מסוים.

מסתבר שריצה זה לחלשים והרגליים שלי נראות הרבה יותר טוב בג’ינס שלא לדבר על כל הקטע הזה של הזעה שלא מדבר אלי בכלל. אבל גן סאקר הוא הרבה יותר ממסלול ריצה; החל ממגרש החלקה על רולר בליידס (מישהו אמר שנת 1994?) מוצף במתבגרים בגילם ומתבגרים בנפשם המחליקים על הרמפות בבגדי באגי ונעלי וואנס (ואולי ניינטיז זה הרטרו הבא?). לא רחוק משם יש מגרש כדורגל שמארח נבחרות של אנשים שעדיין מחזיקים בתקוות שווא שהם יהפכו לאלון מזרחי הבא, בתקווה שהם יודעים שספרד אכן נמצאת בתוך תחומי יבשת אירופה.

אבל כל זה מתרחש לאור החמה ומסתבר שהאפשרויות הגלומות בגן סאקר הן הרבה יותר מגוונות. בשעות הלילה מזדחלים למקום חובשי כיפות בנעליים גרועות, זקנים לא מטופחים וציציות מתנופפות. רובם יושבים עם הדייטים שלהם, מנסים להפר חוקי צניעות מתחת לכיפת השמיים. אולי שואבים השראה ממני ומהדייט שלי.

כן, היו עוד כמה רצים שלא היו בעניין של להזיע בשעות האור אבל ללא ספק החבורה המגניבה ביותר היתה של השטריימלים שפרסו רשת, מתחו שרירים עייפים והביאו אותה במשחק כדורעף חובבני להחריד. דווקא מגניב הקטע הזה של הכדורעף. נורא רציתי להצטרף אליהם אבל אני והדייט קצת חששנו מהתוצאות אז המשכנו בשלנו, נזהרים מכדורים תועים.

אם משעמם לכם בחיים, ואתם בקטע של סיבולת לב ריאה, נראה כאילו גן סאקר הוא אופציה מגניבה להשלת קלוריות ברב שעות היממה. כל עוד נזהרים ממבטים וכדורים תועים כמובן.