הייתי אתמול, בוקר יום שישי, בגולינדו, בית-קפה וביסטרו קטן ברחוב שמאי. ביסטרו תמיד מזכיר לאנשים את “שלושה בדירה אחת”, שבה ג’ק (זוכרים?) עבד כטבח במסעדה צרפתית קטנה. אני לא יודע למה, לי השם הזה איכשהו תמיד מעלה אסוציאציות של סקס עם בעלי חיים.

גולינדו הוא מקום קטן וחמוד שיושב בפינת שמאי וסמטה קטנה וסימפטית בשם נתיב הרכבל. איפשהו מתחת ל’כנען’, עוד מקום שדורש פוסט.

על השולחנות בגולינדו פרוסה מפה אדומה-לבנה משובצת, וזה קצת מזכיר לי את אירופה (כשאני אומר “מזכיר לי את אירופה”, אני מתכוון שזה מזכיר לי את הפרק שבו האנימניאקס עושים שטויות במסעדה באיטליה).

מגישים שם רק שתי בירות מהחבית: גולינדו ו-Dancing Camel הישראלית. גולינדו דווקא היתה מוצאת חן בעיני אם הייתי בחורה. היא כמעט גרמה לי להתחבר לצד הנשי שלי (שזה אומר מבחינתי לזכור לגזוז ציפורניים, ולחפוף את הראש בשמפו ו–גם בקונדישינר). Dancing Camel לעומתה היא אחת הבירות הבזויות שהצליחו לטמא את שפתי.

דמיינו לכם כוס בירה של 1/2 ליטר, ובתוכה סולר, דבק מגע חם, תמצית נוזלי ג’חנון בן שבוע וקורטוב זיעת עכוז של אלוף הארץ בטריאתלון, זה מה שתקבלו. חרא של בירה, חרא של טעם, אפילו חרא של שם. באמת, מה זה הביזיון הלאומי הזה? אם אתם מוציאים בירה מקומית, אל תקראו לה בשמות לא-עבריים. לגולדסטאר למדנו לסלוח, גולדסטאר זו כבר מילה בעברית שכל ילד בן 6 צריך כבר לדעת. תקראו לבירה הביזיונית הזאת בשמה: “חומוס נוזלי מקולקל”. וכשתצליחו לשפר את טעמה האיום תמצאו לה שם עברי ומגניב, זה רק יעשה לה טוב. תקראו לה מצדי “אבא אבן”. אם אתם חושבים על להצליח בחו”ל, תחשבו שניה - איזו בירה אירופאית הייתם שותים? “הוגארדן” או “הייניקן” או “קרושצוביצה”? או שהייתם דווקא בוחרים ב”פליינג מאנקי” האקזוטי?

הגולינדו הוא אחלה מקום, בגדול. הזמנתי ארוחת בוקר, ואמנם לקח לה משהו כמו שבוע להגיע, אבל שימו לב - היא הגיעה עם כוס קפה וגם (!) מיץ תפוזים. היא אמנם עלתה לי הון תועפות (40 שקל), אבל היה הרבה מה לאכול. גם הלחמניות שלהם אירופאיות כאלה: הלחמניות הלבנות הקטנות האלה.

תראו, 40 שקל בשביל ארוחת בוקר זה לא שוס. זה די יקר. בגדול, לא הייתי בא לשם כדי לאכול כי לא אני אוכל לעמוד בהוצאות לזמן רב. בכלל, האוכל שם לא זול בכלל, לפי התפריט, אבל אם אתם לא בקטע של אוכל, גולינדו הוא מקום לא רע. אגב, אין לי מושג למה הם קוראים לזה “ביסטרו בר”, כי זה בר בערך כמו סניף “שופרסל” ברחוב אגרון, או חנות הסקייטבורדים שקצת בהמשך הרחוב.

כמו שאתם יכולים להבין, זה לא בדיוק המקום לצאת אליו בלילה עם החבר’ה. מצד שני, זה מקום מעולה להפגש עם אנשים כדי באמת לדבר, בבוקר או בלילה, או סתם להעביר שעה-שעתיים על עיתון או ספר בכיף.

אם יצא לכם לאכול שם, שתפו את כולנו בתגובות.