מאת: גליה ויצטום

השבוע כמה חברים עם דם רוסי רצו לחוות חוויה רוסית אותנטית אז סחבו אותי לפוטין, מקום אפלולי מול כיכר ספרא שעברתי לידו כל שבוע ומעולם לא הבחנתי בו.

זה היה כמו להיות בלב מוסקבה – עברית לא הייתה קיימת בתפריט שבעיקר כלל דג מלוח, הבירה והוודקה נשפכו כמים בכוסות עצומות, מובן שמותר לעשן וזה חלק מהסקס אפיל של המקום.

האופנה המקומית הייתה משעשעת (איש אחד נראה כמו פופאי בחולצת פסים חושפת שרירים), המלצריות דיברו רק רוסית והעובדה שהיינו היחידים שדיברו עברית די גרמו לנו להיות החייזרים במקום. מזל שחלק מאתנו ידעו את השפה – מה שכנראה מצחיק הרבה יותר כשהתחילו לשיר.

כן, היה קריוקי. או קריוקי לעובדי המקום - זמר וזמרת שתפעלו את המיקרופון כאילו הקדם-אירוויזיון לא נגמר מעולם, ושרו להיטי רוק רוסים עדכניים שמעולם לא שמעתי עליהם. היו גם שירים בסגנון שלמה ארצי אבל רוסית, רק יותר מוצלחען מהמקור. היה מבדר. ורועש. מאוד רועש. באחד השירים פתאום התחיל פזמון בו כולם צריכים לצעוק אויו אויו אויו! ללא הסבר. זה מדבק, מהר מאוד מצאתי את עצמי וחבריי שרים בהתלהבות עם הזמרים, לא ממש משנה שלא הבנתי מה אני שרה. כזו התלהבות ואנרגיה לא ראיתי הרבה זמן, ואלה מחבריי שגם הבינו את המלים נהנו אפילו יותר. למרות שמפחיד להיות בשירותים ופתאום לשמוע צריחות פתאומיות ברוסית בקולי קולות, קצת מרגיש כאילו יש בצוללת סובייטית שחטפה פגיעה.

בקיצור, אם אתם בדיכאון לכו לליל קריוקי ואלכוהול בפוטין. מרגישים כמו בחו”ל ולזייף זה בסדר גמור, במיוחד אחרי כל האלכוהול. הרוסים האלה יודעים לבלות.


עכברתול מתעקש להוסיף את הקליפים האלה של להקת Gogol Bordello, להקת פאנק צועני ששרה באנגלית וברוסית: