דברים שאפשר לעשות בירושלים, מתעדכן כל איזה יומיים
התפרסם ב-2.06.2008 | נושא: שומדבר ספציפי
עם כל זיוני השכל שאנחנו שומעים מכל-מיני כיוונים, מכל-מיני אנשים שבאמת לא מבינים הרבה מהחיים שלהם ואוהבים לעשות רעש ולהצדיק את עצמם (או שסתם יש להם איזו אג’נדה), חשוב מפעם לפעם לשים לב גם לעובדות שלא כולם אוהבים לציין. אספתי לכם קצת נתונים משמחים לכבוד יום ירושלים. זה לא שהכל מושלם ויפה, אבל במאבק למען העיר והעתיד שלה אפשר לומר שאנחנו לא בנקודת פתיחה רעה לחלוטין. שנסו מותניים, חישקו שפתיים והצטרפו למאבק של המון סטודנטים וצעירים אחרים למען העיר.
385 מפעלים חדשים הוקמו בירושלים ב- 10 השנים האחרונות. הכלכלה הירושלמית נמצאת בפריחה. 23,760 איש מועסקים בענפי התעשייה- 8% מכלל המועסקים בעיר, ב-1,100 מפעלים ברחבי העיר, כאשר ענף ההיי-טק מהווה 60 אחוזים מהתעשייה הירושלמית. בשנת 1998 פעלו בירושלים 715 מפעלים בהם הועסקו כ- 19.457 מועסקים, שהיוו כ- 5.2% מכלל המועסקים.
העיר ירושלים היא העיר המבוקשת ביותר למגורים בישראל, 11% מהמתעניינים ברכישת דירה בישראל מעוניינים לגור בירושלים, עלייה של 35% בביקוש בהשוואה לשנת 2005.
בשנים האחרונות מרגישים שיש פה המון תיירים, וזה לא בלי סיבה. בשנת 2007 חלה עלייה של 10% אחוזים בלינות תיירים וישראלים בעיר בהשוואה לשנת 2006, ונמשכת המגמה של העלייה במספר התיירים בעיר החל משנת 2002.
מספר האורחים בבתי המלון בירושלים הכפיל את עצמו ב- 5 השנים האחרונות. מספר האורחים בבתי המלון בירושלים בשנת 2007 עמד על 1,225,800 מהם: 875,200 תיירים ו- 350,600 ישראלים, מספר שהכפילה את עצמו מאז שנת 2002 אז עמד מספר האורחים בבתי המלון בעיר על 556,200. מספרן הכולל של לינות התיירים והישראלים בירושלים ב- 2007: 3,521,100, מהם: 2,896,000 תיירים מחו”ל ו- 625,000 ישראלים, זאת לעומת 1,256,900 לינות תיירים בעיר בשנת 2002.
מאז שנת 2000 חלה ירידה במאזן ההגירה השלילי מירושלים, שעמד בשנת 2000 על 8200- ובשנת 2006 על 6400-. 51% מהמהגרים השליליים הם דווקא חרדים, והעיר דווקא הולכת ומתחלנת במספרים.
שטח הפארקים הירוקים בירושלים וסביבתה יגיע לסך כל שטחה של ת”א, למעלה מ-50,000 דונם. בירושלים מוצבים 6,382 ספסלי רחוב. בעיר מוצבים למעלה מ- 2000 מתקני משחק בגנים הציבוריים. ברחבי העיר מוצבים 12,500 כלי אצירת אשפה. בשנה האחרונה נוספו 1000 כלי אצירת אשפה חדשים. בעיר יש 400 מיכלי מיחזור לנייר, ו- 550 מיכלי מיחזור לפלסטיק. בעיר יש 469 פארקים ופסי הפרדה ו- 812 גנים ציבוריים.
בירושלים למעלה מ-70 מוסדות תרבות בהם מתקיימים אלפי הופעות ואירועים בתחומי התיאטרון, ספרות , שירה, עיון, הגות, אמנות פלסטית, חוגים, סדנאות וסיורים. באסה שהתקציב לתרבות הוא זעום, אבל זה דבר שאנחנו מוכרחים להאבק עליו – ולא רק להתבכיין. בעיר פועלים כ-60 מוזיאונים, המספר הגדול ביותר בישראל. מוזיאון ישראל הוא אחד מעשרת המוזיאונים הגדולים בעולם (ואחד המקומות המגניבים ביותר להתמסטל לפני שהולכים לבקר בהם). בעיר מתקיימים מדי שנה למעלה מ-30 פסטיבלים ואירועים שנתיים גדולים, המספר הגדול ביותר בישראל. בירושלים כ- 140 ק”מ מסלולי הליכה.
הטמפרטורה הממוצעת ביום חורף בירושלים היא 12 מעלות וביום קיץ 29 מעלות. הרבה יותר נעים מבכל מקום אחר בארץ, חוץ מבצפון כנראה.
הרחוב הארוך ביותר בעיר הוא שדרות מנחם בגין, שאורכו 6 ק”מ.
הרחוב הקצר ביותר הוא הכלדיים, שאורכו 13 מטר.
בירושלים כ-2000 אתרים ארכיאולוגיים.
מדי יום נכנסים לעיר כ-110,000 כלי רכב.
בירושלים 220 צמתים מרומזרים ו- 11 מנהרות באורך כולל של כ- 6 ק”מ.
בירושלים כ-30,000 מתנדבים, שזה הכי הרבה בארץ לעיר.
מקורות:
מכון גיאוקרטוגרפיה, החטיבה לחשיבה ולניהול אסטרטגי בעריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התאחדות התעשיינים בירושלים, עיריית ירושלים ודובר עיריית ירושלים.

יגאל
2.06.2008 at 16:00
אוי תודה, בדיוק מה שהייתי צריך ליום ירושלים :)
יעלילי
2.06.2008 at 18:49
וואו!
ועדיין עם כל המספרים והעובדות שכחת לציין שזו העיר הכי מפגרת תרבותית, עם הכי פחות מקומות בילוי, שצעירים בורחים ממנה כל עוד נפשם בם, שכמות הבורות, הטימטום והגזענות מרקיעי שחקים,העיר הכי ענייה ולא רק בכסף..
והכביש הכי טוב הוא כביש היציאה מהעיר!
הילה
2.06.2008 at 19:44
יעלילי,
חתיכת כונפה מעופפת - תחזרי קיבינימט לחור המסריח שלך שנקרא ת”א ועשי לנו טובה - אל תסאבי לנו את העיר. לא יכלת לבחור מקום אחר ללמוד בו?
טפו-טפו נגד זברות
2.06.2008 at 19:54
למה את יושבת באתר הזה אם כך? לא צריכים את הוייבים השליליים שלך, זה לא תורם לכלום. תצאי מהעיר כבר, לכי. תלכי כבר!
עכברתול
2.06.2008 at 20:35
עוד תלאביבית מטומטמת שלא מבינה מהחיים שלה. “מפגרת תרבותית”? נכון, התקציב לתרבות פה זעום (וזה דבר שאנחנו נאבקים עליו) אבל אפילו עם תקציב כזה אנחנו מצליחים להוציא תרבות משובחת. ומה יצא מהעיר שלך? צביקה פיק, מירי מסיקה, קרן פלס וכל החרא הזה.
מה יצא מירושלים? דוד גרוסמן, ש”י אגנון, יוסי בנאי, הדג נחש, דוד שחר, כל אמני ואדריכלי בצלאל לדורותיהם, אנה טיכו. לא רק שיש פה את בית הספר הכי טוב בארץ ובין הטובים בעולם לאמנות ואדריכלות, אלא גם האוניברסיטה הטובה בארץ, בית הספר למשחק הכי טוב בארץ (ובין הטובים בעולם), אינספור סופרים ירושלמים שלא רואים בעיניים אף אחד בישראל.
אחד המוזיאונים הכי טובים בעולם.
עם כל הבעיות שלה ירושלים היא המקום היחידי הנסבל לגור בו במדינה הזאת, וסמרטוטים כמוך באמת לא ראויים לחיות בה.
צעירים לא “בורחים ממנה כל עוד נפשם בם”. יש הגירה שלילית, נכון, אבל בגלל בעיות שצעירים בעיר נלחמים עליהן. לכי תשאלי מהי קבוצת מלונה, לכי תבדקי מה זה “התעוררות בירושלים”.
אבל את בטח עסוקה מדי בלתקוע את הראש בתחת התלאביבי השמן שלך.
“הכי פחות מקומות בילוי”? יחסית לֵמה? יחסית לת”א? אנחנו העיר השניה בארץ עם מקומות בילוי, ומצטער אבל הייתי מעדיף לתקוע את הפרצוף בתוך חבית של חומצת מצברים מאשר לצאת לבלות בת”א. עדיף לי קצת מסעדות מצויינות ומעטות יחסית בירושלים, מאשר ערימה של מסעדות מגעילות שמשרתות את אנשי ת”א וכל ילדי הפרברים שמזינים את הזונה השמנה והמטונפת ושמה ת”א.
הרבה יותר מוזיאונים מאשר בעיר המסריחה שלך ובכל מקום אחר בארץ, כל מוסדות ההשכלה הגבוהה הטובים ביותר בארץ ובין הטובים בעולם, למעט ויצמן והטכניון, מוזיאון השואה הגדול בעולם, ואוסף האוצרות ההיסטוריים הגדול והמרהיב בעולם (העיר העתיקה). אז נכון, אין לנו המון מקומות קריוקי, אבל ירושלים היא בהחלט לא עיר מפגרת תרבותית. עצוב לי שאת כל-כך מטומטמת.
חוץ מזה, תרשי לי רק להזכיר את הפועל ירושלים. נכון, לא הגענו לפיינל פור אבל לנו יש גביע ולכם יש מה? מה? זין ביד ועדת מושחתים שמעונמזרחיים.
אני מאחל לך שתתפגרי מהר או שתחזרי במהרה לת”א, מה שיבוא קודם. לא מבין בכלל למה את באה לאתר שלי, למה שלא תעופי מכאן קיבינימט? עוד לא הבנת שאת לא רצויה?
הלו הלו...
2.06.2008 at 22:18
עכברתול, תרגיע קצת. זה בסדר. כל אחד שהיה עובר שטיפת מוח מגיל אפס על כמה העיר הזאת נוראית היה מדבר כמוה, ולעזאזל העובדות.
חתולה על גג פח
2.06.2008 at 22:37
לא חבל על כל האנרגיות שאנחנו משקיעים כאן?
עכברתול עמל קשות כדי להביא את הנתונים הנ”ל ומגיע לו ריספקט על זה.
יעלילי, לא רוצה לא צריך. פעם אחרונה שבדקתי את קוראת כאן מרצונך החופשי. אנא ממך, את מוזמנת לקחת חלק פעיל בקהילה הנהדרת שמתהווה כאן אבל אני מפצירה בך, קחי איזה וואליום אחד או שניים לפני שאת כותבת תגובה. או לפחות שתי איזה כוס ארק עם כמה קוביות קרח שתצנן אותך.
וזה לא משנה אם את תל אביבית או מאיזה חור אחר בארץ, מצדי תבואי מקיבוץ עין זבולון, לא מעניין אותי. עצה אחת לי אליך: כל עוד את חיה כאן, לפחות תנסי להנות ממה שיש לעיר הזו להציע… בשבילך, לא בשבילנו.
יעקב
3.06.2008 at 2:15
מה עם כמות הפאבים האיכותיים שנפתחים פה כל שני וחמישי?!
יעלילי
3.06.2008 at 9:48
(אחרי השאכטה של הבוקר)
מצחיק לראות את ההתלהמות הירושלמית במיטבה. יאללה בית”ר!
בשלב הבא כפי שכבר הוצע כאן בעבר, אפשר לעבור למכות..
אני לא תל אביבית במקור, חייתי פה ושם וגם קצת לא כאן בכלל, צטערת, לדעתי לירושלים יש המממממון פוטנציאל אבל היא נמצאת ברגרסיה.
רק לשם כך אספר שגדלתי כאן בילדותי, אולי זה קצת ירגיע את קיטונות הארס והרוע כי האתר הזה נותן במה רק לירושלמים לא? או לפחות לכאלה שמיישרים קו..
יש כאן מוסדות לימודים מדהימים ואני אףלומדת באחד מהם, תשאלו סטודנטים אם הם מתכוונים להישאר כאן אחרי הלימודים..
וכל הקטע הדפוק שמוסדות הלימוד נמצאים פאקינג בגבעה הצרפתית ושחצי מהסטודנטים בעיר גרים במעונות ולא מוציאים משם את הראש או מתערים בחיי העיר.
ולא, אין כאן מספיק מקומות בילוי ותרבות מגוונים, כן, בהשוואה לתל אביב, מה חשבת יא דביל , שבהשוואה לנתיבות?!?!
אני הייתי פה קודם
3.06.2008 at 10:17
זו באמת העיר הגזענית ביותר בארץ.
אבל אני פשוט אוהבת אותה, מסיבות שלא ניתן להסביר.
יעלילי
3.06.2008 at 13:17
אה ,ועכברתול, אני עדיין מחכה להודאה שלך שהפסדת בהתערבות על הסושימנים היפנים( חחח )בסקורה.
מומלץ לפעמים להוציא את הראש מהביצים השעירות שלי ולראות קצת עולם ותרבות. לא יזיק לך.
יפנים חחח!!!
סבא
3.06.2008 at 13:21
אין מה לעשות העיר מדהימה אבל יש פה חסרונות וחבל לטמון את הראש באדמה. אם כבר מדברים על מספרים אז קחו את זה: תקציב התרבות של ת”א- 120 מליון ש”ח בשנה. ירושלים- 4 מיליון!
נון
3.06.2008 at 13:59
תקציב התרבות של תל אביב לעומת ירושלים הוא בהחלט מעורר קנאה, אבל זה רק גורם לי להעריך יותר את מה שקורה פה בעיר כבר כמה שבועות, שבהם אני לפחות מרגישה פריחה ותסיסה גדולות מאוד, והעובדה היא שכבר כמה ימים אני מרגישה שאין לי זמן לכל מה שאני רוצה לעשות ולראות (אם מישהו היה בלילה לבן ביום ראשון ויש לו רשמים – אני אשמח לשמוע): בכל ערב נתון יש באוגנדה, במעבדה, בצוללת ובזירה מלא הופעות מעניינות, בכל מוצאי שבת יש הופעת ג’אז מעולה בדילה (ואני צריכה לבדוק בהזדמנות ראשונה את הופעות הג’אז בדי-גריי), בשבוע שעבר היה פסטיבל אמנות מעניין במוסררה (”מוסררה-מיקס”), בתיאטרון ירושלים במסגרת פסטיבל ישראל יש מחר ומחרתיים הופעות מחול בחינם שנקראות פיפ-דאנס (שילוב של מחול ופיפ-שואו), בחמישי-שישי יש את אירוע “עט לשינוי” במתחם גלריה ברבור (וזה במקביל לשבוע הספר ה”ממוסד” במתחם הרכבת), בשישי הקרוב בצהריים יש שוב “דג מלוח” בגן העצמאות, בחודש הבא יש את פסטיבל הקולנוע בסינמטק, וזה חוץ מבתי קפה, בארים, פאבים ומסעדות (שמלאים עד אפס מקום בשישי בלילה), שוק מחנה יהודה, העיר העתיקה ושאר אתרים רשמיים וממוסדים. בקיצור, אני ירושלמית הרבה מאוד שנים, ומעולם העיר הזאת לא היתה חילונית יותר, או תוססת ומבעבעת יותר – מעדות אישית.
עכשיו, יש אנשים שתל אביב מתאימה להם יותר והם אוהבים אותה יותר – זה לגיטימי. הבעיה האמיתית של ירושלים היא עבודה ודיור – הרבה מהסטודנטים שעוזבים את ירושלים בתום לימודיהם עושים את זה לא בגלל שהם לא נהנו בעיר או שהם אוהבים יותר את תל אביב, אלא פשוט מפני שהם לא מצאו כאן עבודה ו/או דיור. זו הבעיה האמיתית, ולא היעדר חיי תרבות או חיי לילה, שבעניין הזה יש פער ענק בין הסטיגמה שהיתה נכונה אולי לפני עשרים שנה לבין המציאות כיום בשטח.
הילה
3.06.2008 at 15:22
יעלילי, איזה “עולם ותרבות” ואיזה נעליים? בת”א אין טיפה יותר תרבות מאשר בירושלים. אם את מתכוונת לאוסף בתי קפה מהודרים והופעות תכופות של כל האמנים שעכברתול ציין (צביקה פיק, קרן פלס וכו’), מצטערת אבל הייתי מצטרפת לעכברתול ותוקעת את הפרצוף בחבית של חומצה.
האמנות בירושלים היא מקורית, חתרנית ועצמאית, ולמרות שהתקציב קטן יחסית עדיין יוצאים מכאן דברים טובים יותר מאצלכם. תקראי מה נון כתבה, תעיפי פעם מבט במקומות כמו גלריית ברבור והזירה הבינתחומית. ולא יזיק לך להחליף את השפה המגעילה שבה את משתמשת (אם את כבר שורצת כאן לפחות תקללי קצת בטאקט ובטעם ולא כמו פקצה).
קיפוד
3.06.2008 at 15:39
יעלילי, אני מוצא אותך מעיקה ומטרידה.
ג'וני בית"ר
3.06.2008 at 16:27
סליחה, מה יש לך נגד בית”ר בדיוק? הקבוצה היחידה שהאוהדים שלה גינו את ה”שר” ראלב מג’אדלה שאינו מכיר ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל.
אוהדי בית”ר גילו יותר אחריות ציבורית לעם הזה מאשר כל אחד אחר, נקודה.
בטח תבלבלי עכשיו את המוח על הקטע עם רבין. ומה בדיוק עשו לאוהדי סכנין ששרפו את דגלי ישראל? נשיקה בפופיק וטפיחה על השכם.
עכברתול
3.06.2008 at 17:40
יעלילי, אין לי זין לוויכוחים עקרים וטיפשיים איתך, מה גם שיש לי דברים טובים יותר לעשות (כמו למשל לעסות את העיניים שלי בעזרת עלי סרפד טריים). אולי פשוט תעשי לכולנו טובה ותפטרי אותנו מנוכחותך המעיקה?
לגבי סאקורה, אני לא חושב שיש משהו מעניין פחות (אם הם יפנים או תאילנדים). למען הוויכוח הגזעני מטבעו הזה ולמען רמתו הנמוכה, נגיד שניצחת (טעות, טועים, טעינו. למי בכלל אכפת?). אני בטוח שהסושי שלהם הרבההההההההה פחות טעים עכשיו כשאין שם יפנים אלא תאילנדים. פיני גרשון, כבר אמרתי? מה עם סושי יהודי או סושי צועני, אלה גם גזעים שאינם ערבים לחיכך?
חשבתי דווקא לעשות מזה פוסט מצחיק, והתקשרתי אליהם כדי לברר. זה לא כל-כך הצליח בגלל שהייתי שיכור ומסטול מדי. הייתי מנסה שוב אבל בחייאת, את לא שווה את המאמץ.
לגבי המוסדות להשכלה גבוהה את מדברת שטויות ומוכיחה שנית כמה שאת לא יודעת מהחיים שלך. מלבד הר הצופים, יש גם בצלאל בעיר. למעשה, בדיוק בגלל הסיבה שציינת העבירו את בצלאל (ומעבירים אותו, למיטב הבנתי, לחלוטין) למרכז העיר. מה עם ניסן נתיב? מה עם מכללת הדסה? מה עם דוד ילין? מה עם האקדמיה למוסיקה ולמחול? מה עם בית הספר לצילום במוסררה? נכון, לא כולם יושבים במרכז העיר אבל המציאות היא ממש לא כמו שתארת, אז תוציאי את הראש מהביצים השעירות שלך, יפתי, לפני שאת מזיינת בשכל. אילו באמת גדלת כאן בילדותך, כמו שאת מספרת, סביר להניח שהיית יודעת את זה.
יעלילי, אני מאחל לך חיים טובים ובריאות ורק טוב. רק בחייך, לכי תקראי אתרים אחרים, טוב? לא מתאים לי שאת באה להפליץ לי בבית. שאי ברכה.
נון, אני לא חושב שאני יכול להסכים איתך יותר על כל מילה שכתבת. בעיות הדיור והתעסוקה הן דבר שהעיריה הבאה תהיה מוכרחה לטפל בו ברצינות. לידיעתכם, הסיבה שמרכז אינטל בארץ יושב עכשיו בקרית גת ולא בהר חוצבים (למעט הסניף הנוכחי, שגם הוא לא קטן) היא בגלל לא אחר מאשר אולמרט. הבחור הזה עשה הרבה מאוד נזק לעיר. ראש עיר יכול לעודד קונצרנים אדירים להכנס לעיר כמו ירושלים, וראש עיר גם יכול להסב נזק נוראי כזה כמו לדחות את אינטל כדי למען הרווח האישי שלו (סביר להניח, לא?). חבל. עוד משהו שהעירייה תהיה מוכרחה לטפל בו הוא מחירי ההשכרה הגבוהים למשרדים, שלפי סקר של גאוכרטוגרפיה הם הגבוהים בארץ. העירייה הנוכחית לא ממש מתעסקת בליצור מקומות דיור ותעסוקה, אבל זה לא אומר שהעירייה הבאה לא תעשה את זה - אם נלחם ונלך להצביע.
סבא
3.06.2008 at 18:09
כל המהות של תגובות היא להביע דעה. יהיה מעט משעמם אם לכולם תהיה דעה אחת לא? זה לא שתל אביבים שונאי ירושלים נכנסים לפה ומשחיטים את הפורום. זכותו של כל אחד לבקר בכל אתר שיחפוץ ולכתוב תגובות, ועכברתול- אם זה לא טוב לך תאשר תגובות בצורה ידנית ולא אוטומטית. וחוץ מזה זה מעלה את הרייטינג של האתר…יאללללללה כבר 18 תגובות!!!!!!1111
עכברתול
3.06.2008 at 19:46
אבל למה אתה חותם בשמי? אממ.. אותו איי.פי כמו יעקב. מילא, נמחק. אני עכברתול, לא אתה.
טפו-טפו נגד זברות
3.06.2008 at 21:02
התחבורה הציבורית בירושלים דפוקה מהיסוד, זה מה שבטוח. חבל שיש פה את אגד. בזבזתי את רוב החיים שלי באוטובוסים, אני קונה קטנוע.
א. עכברוב
3.06.2008 at 21:30
אני חייב להסכים עם טפו-טפו נגד זברות.
אני חושב שביליתי יותר זמן בחיים שלי בלחכות לאוטובוס אגד או לנסוע בו פי עשר זמן מהדרוש , מאשר לאכול, לישון, לצפות שוב בביג ליבובסקי וכיו”ב
אבל אני חייב להגיד לך, שלפי מה שאנשים אמרו לי, לא מנסיוני, במקומות שנתנו לחברות אחרות קווים מסוימים הם אכזבו לא פחות…. מה עושים? אולי אופניים זה פתרון נחמד
אינדיאנה קלוץ
3.06.2008 at 21:50
שלום לכולם, זה פעם ראשונה שאני נכנס לאתר הזה, אחרי שמלא אנשים המליצו לי עליו.
מגניב לאללה! עשיתי אותו דף הבית
ירושלמי אבן
3.06.2008 at 22:04
כמה עובדות על ירושלים:
1. מקורן של הנתונים בפוסט לעיל: דובר עיריית ירושלים - זה מייצג את המציאות שהעירייה רוצה להציג, ואולי אפילו מאמינה בה.
2. תל אביב זה בסוף רחוב יפו ימינה
3. הדבר היחיד שמחבר בין ירושלים ותל-אביב זה כביש מספר אחת
4. היציאה מירושלים לכביש מספר אחת מובילה לים המלח
5. “בתל אביב יש יותר בנות נותנות, אבל פחות מה לקבל מהן” (–שאנן סטריט) - יש גם יותר בתי קפה, מסיבות, מוסדות תרבות ואנשים, אבל פחות מה לקבל מהם.
6. הדבר היחיד שירושלמים לשעבר עושים בתל אביב זה לפגוש ירושלמים לשעבר שגרים בתל-אביב.
7. ירושלים היא עיר קודש כי אין בה חול
8. הים בתל-אביב מלא רוב השנה בביוב, שקיות זבל, פסולת תעשייתית ומדוזות
9. ים המלח נמצא רשמית חצי שעה מירושלים (עם הכביש החדש), ואין בעיות חניה
10. מלח יותר בריא מביוב
11.על כל ירושלמי יש שלוש דעות
12. על כל ירושלמי יש חמש דעות
13. אין בירושלים כביש אחד ישר, אבל תמיד יש לפחות שתי דרכים הגיוניות להגיע מכל נקודה לכל נקודה אחרת, דבר שמשפיע על צורת המחשב של ירושלמים
14. ההגדרה של תירוץ: ההפרש בין אמת לאמונה
15. עזבו אתכם שטויות
יעלילי
3.06.2008 at 22:19
תשמע עכברתול אתה פאתטי.
כל המוסדות שהזכרת מוכרים לי היטב ואני אף לומדת באחד מהם, זה עדיין לא סותר את הפוסט שלי.. מאידך , ככל שאתה כותב יותר, צרות האופקים שלך וגם הגזענות שלך, נחשפים במלוא הדרן.כל כך קל ונוח עם אנשים שהם כמוך, שלא מביאים גיוון או אמירה שונה משלך אם היית קורא אותי קצת יותר לאט והעיון ולא דרך שנאה אולי היית מצליח לראות שגם אני אוהבת את העיר הזו , אמנם באופן ששונה ממך, אבל היי,אנחנו אנשים שונים ( תודה לאל על כך שהרי הראית יותר מפעם אחת שלדפוק מכות לבחורה זה הקטע שלך ואני אומרת, תמשיך ללקק את הביצים של עצמך, ותרגיע.)
יאללה הפועל קטמון!
יעלילי
3.06.2008 at 22:20
יפה לך לסנן תגובות, הוא שאמרתי- אתה גבר נאור ואצילי.מיאו.
עמית
3.06.2008 at 23:50
מעניין. טוב שיש מי שמראה גם נתונים חיוביים (ולא מטעם העירייה) כי כבר כמה ימים התקשורת עסוקה בלעשות את ההפך ולהמשיך ברצח אופי חסר רחמים של עיר שלמה שנמשך כבר שנים.
יעלילי - אני רואה שתפסת לך את הנישה של הטראבלמייקרית. בניגוד לדעה הרווחת כאן אני דווקא בעד שתישארי. אין כמו אויב משותף כדי לאחד את השורות וליצור גאוות יחידה. ולהערותייך: האמירה לפיה רוב הסטודנטים בעיר רק מחכים ליום שיסיימו את הלימודים כדי לברוח מכאן פשוט לא נכונה. מסקר שנערך לאחרונה עולה שכשני שליש מהם דווקא רוצים להישאר בעיר.
ולעניין ההשוואה לתל אביב ולא לנתיבות - למה באמת לא להשוות לנתיבות? הרכב האוכלוסייה בירושלים, והמצב הסוציואקונומי שלה דומים יותר לנתיבות מאשר לתל אביב. את חושבת שאנחנו צריכים להתבייש בזה? בדיוק ההפך. זה רק מעלה את ההערכה (שלי לפחות) לכל האנשים שחיים ויוצרים בעיר הזאת תרבות, למרות היחס המשפיל מהעירייה (אגב, התקציב עלה השנה ל-10 מיליון ש”ח, כיפאק היי). אנחנו לא מתכוונים להיכנע ולעזוב, בטח לא למשרצת הסלבריטיז הריקנית והמנופחת שלחופי הים התיכון.
ספיקינג אוב וויטצ’: עכשיו קחי את ירושלים, תצמידי לה 10 ערי לוויין עם עוד 2 מיליון תושבים שיעבדו ויבלו בה, תעלי את הדירוג החברתי שלה מ-4 ל-9, ואז אולי ההשוואה תהיה הוגנת. עד אז, קצת כבוד בבקשה.
עכברתול
4.06.2008 at 15:47
באסה, לא?
אין לי זמן להתעסק בלהתווכח עם אנשים שמדברים בצורה כזאת (את גם מוצצת לאבא שלך עם הפה הזה?), אז אני נאלץ גם לבדוק לפעמים שהתגובות אינן באמת מלאות ארס וחסרות טעם, כי כאן זה לא YNET, תודה לאל.
חוץ מזה, למען האמת לדפוק מכות לבחורות זה דווקא לא הקטע שלי, אבל במקרה שלך אני אהיה מוכן לחרוג מהרגלַי.
סתם, להפך - אני מאחל לך חיים טובים ובריאות והצלחה טפו טפו טפו אמן. נעמת לי מאוד.
אני הייתי פה קודם
4.06.2008 at 18:51
ירושלמי אבן -
אתה יאיר לפיד?
חתולה על גג פח
4.06.2008 at 18:58
תענוג טהור מה שהולך כאן.
כמעט פלורליזם במיטבו (למעט הצנזורה הסובייטית משהו…)
יגאל
4.06.2008 at 19:20
“אין לי זמן להתעסק בלהתווכח עם אנשים שמדברים בצורה כזאת (את גם מוצצת לאבא שלך עם הפה הזה?)”
דיבורים כאלה פשוט מוציאים את החשק להמשיך ולקרוא בלוג ירושלמי מצוין כל כך, שלא לדבר על ההיגיון שלא קיים במשפט הזה בכלל.
עכברתול, אתה לא אמור לערוך כדי לוודא שזה לא יגיע למצב כזה?
ירושלמי אבן, תודה על הפנינים
1 2 3 דג מלוח
5.06.2008 at 3:52
זה מזכיר לי כי לפני שנתיים אחד העיתונים הדתיים עשה סקר שעל פיו יצא כי “90% מהעולים החדשים מרוסיה אינם יהודים”. אחלה, רק השאלה היא מיהו המגדיר ומהי ההגדרה. ברגע שניתן לשחק בהגדרות מעין אלו ניתן למכור כל סקר ובכל צורה.
דוגמא מובהקת זו לחוסר אובייקטיביות באה להמחיש לכם את ה’אובייקטיביות הנגועה’ בה ניחן כל אחד מהגופים המשתתפים בכתבה.
העירייה - אין צורך להסביר את אינטרס העירייה ובמיוחד הדובר החרוץ העומד בראשה , שאציין כאן ואולי אפילו בפעם הראשונה, שדבר זה נאמר, כי הוא מתגורר במרכז הארץ… תשאלו את לופליאנסקי למה… היו לא סיבות טובות.
התאחדות התעשיינים תמיד תטען כי ישנו גידול במספרים, כפי שהיא תמיד עושה. רק כדי להמחיש למה אני מתכוון אומר, כי רק לפני חודש הם הודיעו כי הגידול בסחר בין ישראל למונגוליה זינק במאות אחוזים בשנה… אם מבררים את המספרים רואים כי מדובר בהיקף מסחר של פחות מ-5 מיליון שקל (זו יכולה להיות אפילו עסקה בודדת ומקרית).
נתון נוסף שאולי יסבר את האוזן. אמרתם כי בירושלים ישנם 1100 מפעלים על אוכלוסיה של מעל 700 אלף. לשם השוואה בשדרות יש 75 מפעלים על עיר שמכילה 23 אלף תושבים. לפי היחס הזה בירושלים צריכים להיות לפחות פי 2 מפעלים.
בנוסף, איך יכול להיות כי 23 אלף תושבים בלבד עובדים בתעשייה הירושלמית איפה עובדים השאר? נניח עוד 20 אלף בענף המסחר ונניח עוד 50 אלף, בהגזמה עובדים בענפי השירותים. איפה שאר תושבי העיר? בעיר ישנם יותר מ-700 אלף תושבים.
אני אגיד לכם. הם עובדים באיזור המרכז וגורמים לפקק של המדינה כל בוקר והחלק הנוסף פשוט לא עובד …אה בעצם כן עובד, ‘עובד בעיניים’. הוא מסודר. תשאלו למה? כי זוהי תעשיית ה’שנור’ כפי שמר יהושוע פולק אוהב לקרוא לה. אלו הם האברכים ששולחים את סוכני גיוס הכספים לגולה (ברוקלין) וב’דינרים’ המפורסמים משנוררים את כל המיליונרים היהודים בניו יורק שבמקום לתרום כסף לארץ מזרימים אותו היישר אל חדרי הכוללים.
51% מהחרדים אומנם עוזבים את העיר אבל מהסיבה של גידול אוכלוסין. בניגוד אליהם המגזר החילוני עוזב את העיר בשל ההשתלטות הדמוגרפית של המגזר החרדי, על השכונות, ולא בשל ריבוי טבעי.
בדיחה נוספת היא ‘גידול של 35% בביקוש לדיור בעיר’ כן אהה. רק שכחתם שמחיר ממוצע של דירה בעיר עומד על 450 אלף דולר אז המעוניינים יכולים להמשיך לרצות. בפועל אם יבחנו כמה רכישות של ישראלים ביחס לזרים התבצעו בעיר במהלך השנים הארונות יגדלו מציאות קודרת.
מעבר לכך אומר כי ‘הינדוס מספרים’ הינה אומנות עתיקה שקדמה אפילו למקצוע הזנות והריגול. גידול תמיד ניתן להציג אבל אם מסתכלים מעבר למספרים היבשים הגידול היחיד שאני רואה פה הוא גידול סרטני ממאיר, שהתחיל באיזור הגפיים התחתונות וכרגע עומד בפתחו של הצוואר בעודו מתכוון להשתלט על הראש. גידולים אפשר להציג בשדות, בבית החולים וכשמגדלים ילדים אבל לא בעירנו היפה שהולכת ומשחירה לנו אל מול העיניים.
נחלאותית
5.06.2008 at 10:10
דג מלוח, את הדבר החשוב מכל שכחת לציין - שבדיוק בגלל הסיבות שציינת כאן הצעירים מוכרחים להאבק על העיר. אם נתמיד ננצח (קרו דברים הרבה יותר גדולים בעולם).
כלב מוכה שחין
5.06.2008 at 13:38
אני היחיד כאן שחושב שיעלילי היא דמות פיקטיבית,פרי מוחו הגאוני של העכברתול שהמציא אותה כדי לעורר ויכוחים ואמוציות?
יעלילי ועכברתול
5.06.2008 at 14:59
מה פתאום, מאיפה אתה ממציא את השטויות האלה?
יעלילי
5.06.2008 at 23:04
אז עכשיו אתה משתמש בי? אני דמות פיקטיבית שאתה יצרת?
יאללה ביי טמבל,
תהנה עם הסכיזופרניה של עצמך.
ודרך אגב הפוסט שלך על דומו חלש.
זה כל מה שהצלחת לגרד על מקום כזה?
תחזור תחזור לנוצ’ או ליאנקיז, שם הרבה יותר מתאים לך!
עמית
5.06.2008 at 23:55
דג מלוח - ברור לכולנו שהמספרים כאן “מהונדסים” ולא משקפים את כל המציאות המורכבת. אבל גם התקשורת התלאביבוצנטרית מהנדסת מספרים בנוגע לירושלים כדי להציג תמונה שחורה משחור, כך שניתן לומר ש”הם התחילו”. האמת נמצאת אי שם באמצע, ואפשר להסתכל על איזה חצי כוס שרוצים. הבעיה היא שרוב הציבור רואה רק את חצי הכוס הריקה, כי זה מה שהתקשורת מאכילה אותו שנים. על דובר העירייה שגר במרכז אני יודע כבר כמה חודשים, כך שהסיפור שלך הוא לא ממש סקופ. אם אתה שואל אותי (ואתה לא) זו תעודת עניות לעירייה שלנו (לא לעיר) ועוד סיבה להצביע בבחירות הקרובות.
לגבי “איפה עובדים השאר” - נכון שיש ירושלמים שעובדים במרכז, אבל יש גם לא מעט תושבי מרכז שעובדים בירושלים (בעיקר במשרדי ממשלה, וגם דובר העירייה…) ויש פקקים גם בכיוון ההפוך בבוקר, מה גם שתרומתם של הירושלמים ל”פקק של המדינה” היא די זניחה, כי אחרת היינו רואים פקקים גדולים הרבה יותר בכניסה לירושלים אחה”צ. אז איפה “השאר” עובדים? התשובה האמיתית היא שכמעט כל המועסקים (כ-90%) עובדים במשרדי ממשלה, במסחר ובשירותים. זה מאוד לא מאוזן, וצריך להגדיל עוד יותר את אחוז המועסקים בתעשייה (ובכלל) כדי למשוך כוחות יצירתיים ומעמד בינוני אל העיר.
לגבי סיבות לעזיבת העיר, שוב אתה קצת מעוות את המציאות. החרדים עוזבים בעיקר בגלל מחירי דירות גבוהים. החילונים - בגלל מחסור במקומות עבודה ומחירי הדירות. בד”כ ההתחרדות תופסת מקום משני בשיקולי העזיבה. כל הדיבורים על התחרדות כגורם מרכזי בשיקולי העזיבה הם בעיקר יצירה של התקשורת התלאביבית ושל שכבה מאוד דקה (וקולנית) של ירושלמים לשעבר שמנסים להצדיק את מעשיהם ע”י קטילה בלתי פוסקת של העיר.
עמית
7.06.2008 at 0:40
לאן נעלמה התגובה שלי לדג המלוח? לא קיללתי שם אף אחד, באמא שלי!
עכברתול
7.06.2008 at 1:03
מסיבות בטחוניות
8.06.2008 at 9:43
פאניקה היא השמן והדלק של התקשורת הישראלית. למרבה ההפתעה זה גם השמן והדלק של הפוליטיקה הישראלית.
אין בישראל תקשורת חופשית, רוב הידיעות במערכות העיתונים מבוססות על הודעות לעיתונות ושאר הידיעות מבוססות על תחקירים מגמתיים. רוב הפרשנויות מבוססות על דיונים שאין בהם בכלל שאלה, אלא חזות של קונפליקט.
אבל לעניינינו: המצב בירושלים
הצגת המצב בירושלים כמצב קריטי נועדה להעלות את הרייטינג למלאכים מושיעים למיניהם שיבואו עם פתרונות קסם לשיפור המצב, ואח”כ לגרוף את ההצלחה בעזרת הודעות לעיתונות על המצב ה”משתפר”.
הפאניקה בעיתונות על המצב בירושלים תיתן לברקתים, אראל מרגליתים וגאידמקים למיניהם הזדמנות להציג את פתרונות הקסם שלהם לעיר על פי תהום.
אחרי שיגידו “אנחנו נדאג לתרבות בעיר” יציגו נתונים לפיהם יש כך וכך פסטיבלים בשנה, כך וכך מילוני תיירים מגיעים לירושלים מדי שנה, תפוסת המלונות בעיר קרובה ל-100% רוב הזמן, בתי הספר לאמנות בירושלים הם הטובים ביותר בארץ, עסקים במרכז העיר ובעיר העתיקה משגשגים - אם יציגו כך את תמונת המצב בירושלים - מה יבטיחו הברקתים והגאידמקים ושאר הנשרים שעטים על ירושלים הקמה לתחייה? הקלות בארנונה? תחבורה ציבורית ראוייה? פתרונות דיור? פתרונות תעסוקה? אלו כבר עניינים מסובכים.
התקשורת מנסה (ומצליחה) להסיח את הדעת מהבעיות האמיתיות בירושלים כדי ליצור בעיות וירטואליות (התחרדות, הגירה) כדי שהמתמודדים יוכלו להציג מצגות שווא על אילו פתרונות קסם יש להם לבעיות האקוטיות בירושלים.
החלק העצוב הוא שהתקשורת והפוליטיקה נוקטות במדיניות הסחת דעת על פני פתרון בעיות, הם מכתיבים דיונים חסרי משמעות על נושאים נטולי דילמה.
עוד מעט תראו את פרצופיהם של המתמודדים לראשות העירייה (אנא, הקפידו על המונח “ראשות העירייה” ולא “ראשות העיר”) אומרים משפטים רוויי קלישאות וטאוטולוגיה על כמה “חייבים להציל את ירושלים” וכמה הם הולכים להלחם בהתחרדות, לעודד צעירים להשאר על-ידי מתן הטבות למפעלים, לשמור על אופייה היהודי של ירושלים, לחזק את מעמדה כעיר בירה ושאר מיני סיסמאות שחוקות נטולי יכולות יישום - אסור להכנע לדיונים שמוכתבים על-ידי התקשורת, צריכים להעלות לדיון את הנושאים האמיתיים, החשובים והיומיומיים כמו השוואת התנאים של תלמידי ישיבות וסטודנטים בירושלים, הורדת הארנונה לתושבי העיר והעלאת ארנונה לבעלי דירות שאינם ירושלמים, עידוד התפתחות של עסקים ומפעלים ירושלמים (ולא “מתן הטבות” למפעלים מחו”ל), הגבלת תנועה וחנייה לכלי רכב שאינם ירושלמים, שיפור מערך התחבורה הציבורית מבחינת היקף, שעות פעילות ודרכי התחבורה (עידוד דו-גלגליים, אופניים, מוניות שירות ליליות וכיו”ב).
במהלך חמשת החודשים הקרובים התקושרת תנסה לגרום לנו לדון על שלל נושאים שלא בהכרח רלוונטיים, עליו לבחון את הנושאים ולראות אם אכן מדובר בהצבעה על בעייה אמיתית או על פתרון אפשרי, כל מה שבאמצע הוא בגדר אוננות מילולית.
חג שמח
העלמה עפרונית
8.06.2008 at 12:41
אוי עכברתול, לא יפה להגיד שמירושלים יצא דוד גרוסמן ומתל אביב יצא צביקה פיק - מתל אביב יצאו גם עלי מוהר ושלומי שבן…
נון - הלילה הלבן היה מקסים, מלא אנרגיות, אווירה מעולה ובעיקר - מאד מאד ירושלמי. הייתי עם חברות שעברו לעיר רק לאחרונה והייתי מאד גאה. יצא לי להיות באי-אילו ימי סטודנט בשנים האחרונות, הלילה הלבן היה אחד המוצלחים בהם, אחד התרבותיים שבהם, ואחד הפחות-ממוסחרים שבהם.
(תמונות זה כאן - http://www.flickr.com/photos/galitlub/tags/%D7%99%D7%95%D7%9D%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98/ )
אודי
12.06.2008 at 22:29
מסיבות, באיחור לא אופנתי, ואם זה אתה - תוך הערכה לפועלך היוצא מן הכלל, הרשה לי לחלוק.
הגירה והתחרדות אינן בעיות וירטואליות. הן בעיות חיות, נושמות, בוערות.
הרוח בקרב החילוניות הירושלמית, מחוץ לגבולות של בלוגים ספציפיים, היא רוח סופנית ואובדנית. התחושה היא של שעון מתקתק לקראת סיום. הכתבה הנוראית באולפן שישי בשבוע שעבר היא בבואה של התפיסות האלו, למרות שאני מתנגד נחרצות לרוח הפסימית . כתבה כזו היא מכה לאנשים אופטימיים כמונו.
לא ניתן להתעלם מהתחושות הפסימות, כי בעצם קיומן הן יגשימו את עצמן. וכן, יש התחרדות (מה תגיד לאנשים ששכונת ילדותם התחרדה? איך תשכנע אותם שיש תקווה לחיים חילוניים בעיר הזאת?), יש הגירה שלילית (מקווה שהנתון הפורמאלי יצטמצם השנה אם נצליח לעודד סטודנטים לרשום ירושלמי), אין דיור ואין הרבה תעסוקה. תרבות דווקא יש, אירועים ופסטיבלים ומקומות בילוי גם כן, אוויר נהדר ועוד כמה דברים יפים, בחלקם העירייה דווקא שותפה.
אני רואה בבחירות המקומיות הזדמנות לשינוי, לא כי ראש עיר אחר יהיה המשיח, אלא מתוך אמונה, תמימה אולי, שרוח של שינוי שתתחיל בבחירות תוכל לחלחל וליצור מומנטום של שינוי, שמתבשל בחוגים מצומצמים כמו המקום הזה. ומתוך אמונה אפילו תמימה יותר שייצוג פוליטי הוא כוח, ויותר חברי מועצה שייצגו אותי ישפרו את היחס לאינטרסים שלי. כי דרושים צעדים דרסטיים - גם סמליים וגם ממשיים - כדי להילחם ברוח הפסימית, והעירייה צריכה לרצות לשנות, לא רק לאפשר את הקיים (לופו לא מפריע לחיים החילוניים, חוץ מהשטות עם החמץ ועניין המצעד, אבל מה הוא עושה כדי להילחם במגמות השליליות חוץ מלומר כל הזמן שהכל טוב?).
למען הסר ספק, אני לא מתמודד ולא החלטתי עדיין למי אצביע (מבין הרשימות. ללופו אני לא אצביע, זה בטוח, אם יהיה מועמד חילוני אחר חוץ מברקת אצטרך להחליט, למרות שאני מקווה שיהיה רק מועמד אחד, הוא או מישהו אחר).
נ.ב.: לא חושב שכתבה כמו זו של אולפן שישי משרתת את ברקת, מרוב פסימיות היא תרחיק אנשים מהקלפי. הוא גם לא יזם אותה. מצד שני, הפרסומת שלו בהחלט מגעילה, מזעזעת.
מעניין אם אתה או מישהו אחר יקרא את זה… בעיה להגיב לפוסטים באיחור.
מסיבות בטחוניות
17.06.2008 at 10:11
אהלן אודי,
אמנם באיחור אופנתי, אבל קראתי. :)
הנקודה העיקרית בתגובתי הקודמת היא שמירה על דיון ענייני בכל הקשור למצב העיר לקראת הבחירות - הן הפוליטיקאים והן התקשורת מחבבים דיונים רדודים המציגים פסאודו-דעות על מושגים אמורפיים.
אינני אומר שאין התחרדות וכפייה דתית - המצב הוא דווקא הפוך ועוד בעידוד הרשויות העירוניות והלאומית (כדי לשמור על “המאזן הדמוגרפי”, עוד מלחמה וירטואלית). אבל כשמדברים על אם מועמד כזה או אחד יפעל נגד ההתחרדות או בעד חיזוק מעמדה של ירושלים כעיר בירה הדיון הוא עקר מתוכן.
זה כמו לשאול “האם מועמד זה הוא בעד תושבי מאה שערים או נגדם?”
מה זה אומר?!
מה אם היינו מחליפים את “מאה שערים” ב”קטמון”, “נחלאות” או “פסגת זאב”?
בתגובתך הצבעת על בעיות, על גישה שצריך לנקוט לפתרונן ואפילו כמה פתרונות אפשריים. כל זה בכמה משפטים, אבל תראה לי כתבה אחת בעיתונות שמקיפה את הנושאים שאתה העלית בכמה משפטים.
כתבתי בגוגל מילות מפתח מהתגובה שלך (התחרדות ירושלים דיור תעסוקה סטודנטים) ותראה מה יצא:
(עכברתול: מחקתי את הלינק כי הוא היה ארוך מדי ודפק את כל העמוד, מצטער. אודי, חפש בגוגל לבד…)
מהעיתונות הממוסדת יש כתבה אחת בדה מרקר על עליית מחירי הנדל”ן.
בקיצור ולסיכום - ברור שלא הכל טוב, וברור שלא הכל רע. האמת, כדרכה, נמצאת בכל מקום. אבל כדי לפתור את הבעיות הקיימות ולשפר את המצב צריך לשמור על איזון בין פאניקה לאופוריה ובעיקר לא ללכת שולל אחרי כותרות עיתונים ומשפטים סתומים לכדי דיונים סמנטיים על חיזוק מעמדה של ירושלים בעיר בירה.
מה שצריך זה אג’נדה ותכנית פעולה, לא סיסמאות ריקות.
בברכת ירושלים אחת, ירושלים חזקה, ירושלים לכולנו, חיזוק מעמדה בעיר בירה, צדק חברתי, חוסן כלכלי, אופי תרבותי והיסטורי היום יותר מתמיד אל מול האיום הדמוגרפי, האיראני והדתי למען העתיד והשגשוג כי למרות הכל נעשה ונצליח, כי פשוט לתת שרות (אבל מסובך לקבל אותו).