היום תלמדו איך לארגן מדורה מוצלחת (ואפילו מוצלחת נורא) בחורשות ירושלמיות בתוך 15 דקות (באמת). תוציאו עטים ומחברות, מתחילים.


לפני יומיים הלכתי למדורה שחברים שלי ארגנו באחת החורשות של ירושלים. לא האמנתי כמה שפשוט לארגן מדורה מעולה בטווח זמן מינימלי. זה מה שצריך לעשות:

1. מרימים טלפונים לאנשים. בגדול, במדורות - The more, the merrier. תביאו את מי שאתם יכולים, ותגידו להם לעשות אותו דבר. ככל שיהיו יותר אנשים, יהיה יותר עם מי לדבר, יהיה יותר אוכל, תהיה עזרה גדולה יותר בלקושש ולסחוב ענפים. חוץ מזה, ככל שיבואו יותר אנשים יגיעו כנראה יותר רכבים, ופחות אנשים יצטרכו לקחת מוניות. אם אתם מזמינים מישהו שיש לו גיטרה, תוודאו קודם שיש לו גם כישרון (כי אתם לא רוצים לסבול כל הלילה, נכון?).

2. בוחרים מקום. בירושלים יש לא מעט חורשות, עמקים, איזורים מיוערים וואדיות. אני קצת לחוץ בזמן, אז אני לא מתכוון להכין לכם (לפחות כרגע) מפה עם כל האיזורים, רק קחו בחשבון כמה מקומות:

בין רמות אשכול לבין רמות יש ואדי גדול ויפה שנקרא נחל צופים. יש שם הרבה מאוד עצים (בעיקר עצי אורן יפים), הרבה פינות חן מדליקות להכין בהן מדורות (בחלקן תמצאו גם מעגלי אבנים ששימשו למדורות), וזה ממש קרוב לגבעה הצרפתית ומעונות הסטודנטים בגבעה והר-הצופים. הנוף שם יפה מאוד בלילה.

מעל גן סאקר יש חורש קטן ונחמד לעשות בו מדורות. זה ממש קרוב לעיר, לנחלאות ולרחביה, מה שהופך אותו למיקום אידאלי למקרה שנגמר לכם האוכל. חוץ מזה יש שם ליד בית-קברות יהודי עתיק והרבה חיות ליליות.

ממש מתחת להר הרצל יש לשון של יער ירושלים באיזור שנקרא ‘יפה נוף’, ליד בית-הכרם. משם נכנסים אל יער ירושלים. זה חורש גדול, יפה ושקט, ומוגן על-ידי קק”ל. הרבה מקום לחנות בכניסה לחורש, ספסלי פיקניקים ונוף יפה (למעט הזרועות התמנוניות של גבעת שאול שאפשר לראות כשמתאמצים).

בקרית יובל יש חורשה גדולה שנקראת “החורשה הרומאית”. לא הייתי שם אף-פעם אבל שמעתי דברים טובים.

יער גילה, שגם בו מעולם לא הייתי עדיין, נראה כמו מקום ענק לעשות בו מדורה. קצת רחוק, אבל שמעתי דברים טובים מאנשים שמטיילים בו כל שבוע. כמו יער ירושלים, אבל קטן יותר, אני מניח. הרבה חיות, הרבה מקומות לעשות בהם מדורה, והרבה נוף יפה.

יער ירושלים. 1200 דונם (פעם היה בערך פי 3) של טבע שאנחנו חייבים להלחם למען עתידם (בגלל עיריית העיר הדפוקה שלנו, מי אלא מה?). למרות שהעץ השולט שם הוא האורן, תראו שם גם ברושים, תאניות, כליל החורש ועוד. חוץ מזה, יש שם שועלים, צבאים, תנים, דורבנים, איילות השחר, חוגלות, ינשופים, ועוד המון חיות. כמעט בכל פעם שהייתי שם יצא לי לראות צבי או איילת שחר. אפשר להגיע מכל-מיני מקומות, אבל אני ממליץ מאוד להגיע דרך עין-כרם. הכביש המוביל מתפתל (קצת מסוכן) ויש לו נוף עוצר נשימה. נכנסים דרך צומת בר-גיורא. אפשר גם להכנס דרך כסלון, קיבוץ צובה או רמת רזיאל.


יש עוד הרבה מקומות שאני לא מכיר, ממליץ לכם לחפש לבד. קודם גם כתבתי כאן משהו על עמק המצלבה. במקרה אתמול הייתי שם והגעתי למסקנה שזה פשוט לא מקום מתאים למדורות.

3. מארגנים רשימת קניות. זה לא חלק מסובך במיוחד, פשוט קובעים טווח מחיר לכל אדם ואומרים לכל אחד שיביא מה שבא לו. לא חייבים להשתגע כאן ולהתחיל לעבוד עם Excel, רק קחו בחשבון שיכול להיות שחצי מהאנשים יביאו שישיות גולדסטאר. אל תשכחו את הדברים הבסיסיים: שתיה קלה, אלכוהול, 2 מציתים (לכל צרה), עיתון ישן (אני ממליץ להשתמש ב”ידיעות אחרונות”, גם ככה לא כתוב שם שומדבר מעניין), מרשמלו, שיפודים, בורקסים, תפוחי-אדמה (צהובים, רק צהובים. לא חומים), בצלים, נייר-אלומיניום, במבהביסליכיפלי וכמובן באפלים. שקית אחת גדולה בשביל הזבל. ותביאו פנס. פשוט תביאו אתכם וזהו.

4. אם אתם מגיעים לאחת החורשות, פשוט חפשו אחרי ענפים. בהרבה מקומות פשוט תראו ענפים שלמים שנכרתו בידי יערנים, או הצופים או סתם ענפים שנפלו. אנחנו גנבנו לצופים את כל המחנה שלהם והדלקנו אותו. אם אתם עושים את זה באחד הפארקים, לעומת-זאת, קחו רכב (או קחו מישהו שיש לו רכב) וסעו לאתר הבניה הקרוב לביתכם. בירושלים לא חסרים אתרי בניה, כך שלא יהיה לכם קשה למצוא משהו. תרימו רפסודה או שתיים, שימו בבגאז’ וסעו לדרכם. רפסודות דולקות יפה, כך שאני לא מאמין שתצטרכו הרבה מהן. אם אתם קבוצה גדולה, אני מציע שתתחילו לסנג’ר אנשים לעזור לכם עם הרפסודות. תזהרו מהמסמרים, בעיקר אם לא קיבלתם זריקת טטנוס ב-3 השנים האחרונות. חוץ מזה, יש המון ענפים זרוקים ואפילו גזעי עצים מפוזרים בכל-מיני מקומות בעיר, פשוט צריך לדעת למצוא אותן. אתם פשוט מסננים אותם עם העיניים, אבל ברגע שתחפשו אחריהם תראו שהם בכל מקום. אם אין לכם רכב אבל מצאתם רפסודה או ענפים, אפשר לגנוב עגלת-קניות מהסופרמרקט ושים בה רפסודה או שתיים.

5. מכאן הדברים לא מסובכים: בונים מעגל אבנים (אל תבנו מעגל גדול מדי, אחרת זה סתם מעאפן. מעגל בינוני-קטן ורגיל זה מצויין, באמת). שימו לב שאתם סוגרים את המעגל כמו שצריך ולא מחפפים. זורקים את כל העצים בערימה כמה מטרים מהמדורה, בונים אוהל עצים ענפים בתוך המעגל בזווית של איזה 45 מעלות, זורקים באמצע את “ידיעות אחרונות”, קצת נייר טואלט (אפשר לספוג בנוזל של זיפו, אבל אני לא ממליץ כי סתם תסריחו כמו תחנת דלק אחר-כך), קצת זרדים וענפים קטנים. אחר-כך מדליקים, מתיישבים, נרגעים ופותחים בקבוק גולדסטאר.

6. אם אתם בוחרים לעשן ירוק או חום, תדאגו שיש מישהו אתכם שלא מעשן (דאונר תורן). הוא ידאג שלא תעלו בלהבות כשתנסו לאכול את הפחמים (אני יודע שהם נראים נורא טעימים, אבל תסמכו עלי שהם לא) וידאג לגלגל אתכם בעפר כשיהיה צורך.

7. אל תשכחו לכבות את האש. שופכים לשם את כל הקולה, הפאנטה הבירה והיין שנשארים לכם. אני לא ממליץ לשפוך וודקה, אבל אם תנסו ספרו לי איך היה. אל תעזו לשכוח כיבוי צופים, ולבנות העיקשות שביניכן - זהירות לא לשרוף את התחת (או גרוע מזה).

בכל אופן אל תשכחו לנקות אחרי עצמכם ולהשאיר את המקום כמו שקיבלתם אותו, לנהוג במשנה זהירות ולכבות את המדורה כשאתם מסיימים, כי אם תלכלכו או תשרפו פה משהו אני נשבע באופן אישי שאצית לכם את הבית ואשרוף לכם את המשפחה.
בילוי נעים!