דברים שאפשר לעשות בירושלים, מתעדכן כל איזה יומיים
התפרסם ב-28.12.2007 | נושא: אלכוהול, קפאין ואוכל
מאז שעברתי לגור בשכירות, אני לומד כל יום איך להתמודד עם החיים הרציניים של הגדולים.
אני לא ממש יודע מה אני אמור לעשות אבל אני נורא משתדל.
או בעצם, אני לא. אין לי כוח לזה. אני אפילו לא טורח לכתת רגליים עד לפיצוציה (2 מטר מהבית) לקנות חלב בשביל הקורנפלקס והקפה, וביצים בשביל השקשוקה.
כשהתחלתי לכתוב את “ירושלים התחתית” החלטתי לפתוח את לבי בפניכם.
עכשיו אני פותח בפניכם גם את המקרר.
יש לי שם:
1 ביצת תרנגולת
1 גבינת סקי שום-שמיר
0.4 בקבוק אייס T לימון
1 צנצנת רוטב חשוד
5 עגבניות
1 קופסת עוגיות צ’וקולצ’יפס
1 עוגייית צ’וקולצ’יפס
1 חמאת בוטנים ממקור לא מזוהה - חשוד מאוד (השוכרים הקודמים?)
1 בקבוק קטשופ
בפריזר יש לי חבילת ביסקוויטים שהתפזרו שם
ועוגה לא ראויה למאכל אדם
יש לי גם תפוחי-אדמה באחת המגירות, אבל אני מפחד מהם כי הם שם כבר הרבה זמן.
האמת היא שאני יכול להכין לעצמי אורז.
קראתי פעם הוראות הכנה באינטרנט וזה עבד יופי. אולי אני אעשה את זה עכשיו.
יש לי גם בצל אחד איפשהו. אני לא יודע לאן הוא נעלם, אבל אני בטוח שהוא לא הספיק להתרחק הרבה.
הבוקר קפצתי אל ‘נוקטורנו’ לאכול משהו.
נוקטורנו הוא בית-קפה / פאב קטן ויפה בפינת בצלאל ואיזה רחוב אחר. הלוואי וזכרתי איך קוראים לו - רחוב קטן כזה שמחבר את בצלאל עם רחוב נרקיס. ורחוב הגידם.
נוקטורנו נמצא ליד סניף Ace בעיר. הוא קיים כבר אני-לא-יודע-כמה-זמן. בחוץ יש כמה שולחנות ובפנים יש באר וכמה שולחנות, וגם קומה עליונה שקטה (שעולים אליה במדרגות לוליניות צרות).
מנגנים שם מוזיקה טובה, העיצוב שכונתי עד מגניב (שזה מצויין), והאופי של ‘נוקטורנו’ משתנה בשעה שבה אתם מגיעים לבקר. אני אישית אוהב להיות שם בלילה, האווירה אינטימית מאוד ופשוט כיף להיות שם בלילה חורפי.
ב’נוקטורנו’ מגישים שנדוויצ’ים טעימים, בירה, קפאין, קרואסונים וכל היתר במחירים באמת בסדר.
האמת היא ששווה לבוא לשם בעיקר בשביל השוקו המצויין שלהם (בעשרה שקלים). בכל אופן, אם אתם עוברים ליד, תנסו את השוקו שלהם.
יש רק דבר אחד שמרגיז אותי. אם הם כבר בוחרים לקרוא לעצמכם בשם המגניב ‘נוקטורנו’, אולי כדאי למלא את הנעליים הגדולות האלה ולפתוח גם אחרי 1 בלילה? זה בערך כמו לפתוח מסעדה בשם “ארוחת-הבוקר של שמשון” ולפתוח ב-2 אחר-הצהריים. זה לא שחסרים אנשים שיבואו בלילה - סלואו-משה וטעמון השכנים נמצאים ממש ליד ופתוחים עד מאוחר. הכל עניין של שיווק.
סתם, מה אני יודע בעצם. אני סתם איזה טמבל שמותח ביקורת ולא מסוגל אפילו להכין לעצמו ארוחת ערב.



ליאור
28.12.2007 at 19:02
לרחוב השני קוראים ‘הגידם’, שזו דרך קצת מוזרה להנציח את זכרו של יוסף טרומפלדור. זה כמו שלשדרות משה דיין היו קוראים ‘שתום העין’.
עכברתול
28.12.2007 at 19:25
עכשיו כשאני חושב על זה, אני נזכר שאפילו רשום שם בשלט הרחוב הכחול משהו על טרומפלדור. חזק.
GrooveHolmes
28.12.2007 at 22:42
זה אבסורד שנוקטורנו לא פתוח בלילה,
אם כן, זה היה עושה לי את היום.
עמית
29.12.2007 at 21:51
יאללה הפגנה!
shashkes
3.01.2008 at 23:46
בדיוק מה שיש לי במקרר רק שלי יש ריבה במקום חמאת בוטנים…
עכברתול
4.01.2008 at 0:10
peanut-butter and jelly
אריאל
5.03.2008 at 9:34
לפני שנתיים בערך פנה איזה ארגון נכים לעירייה וביקשה שישנו את שם הרחוב, כי “הגידם” פגע ברגשותיהם. בכל מקרה, מאז שמו הרשמי של הרחוב הוא אכן טרומפלדור.
ינשול
8.08.2008 at 15:31
הו נוקטרונו!
המקום האהוב עלי.
אני יכולה לשרוץ שם שעות… רק שהקור הירושלמי הזה…
טוב נו בשביל מה יש את הקומה למעלה?
למה רוזה מתה | underground 02
9.08.2008 at 1:09
[...] הו נוקטרונו! המקום האהוב עלי. אני יכולהאורי: מה קורנפלקס תלמה הכי טעיםחתולה על גג פח: אוף אני [...]