עמק המצלבה נמצא ממש ליד גן סאקר (איזה 50 מטר דרומה מקצה הפארק). יש בעמק המון עצים מסוגים שונים ובלי סוף בעלי-חיים, ונוף יפה של מנזר המצלבה, שנפתח לראשונה למבקרים לפני שנה וחצי בערך.


למרות שלא תוכלו בדיוק לבקר בתוך המנזר בלילה, זה בהחלט מקום שכדאי לקפוץ אליו באיזה יום שבת קיצי אחד ולהתפנן שם קצת (בעיקר אם אתם גרים ברחביה או בנחלאות, שזה ממש קרוב אליו). מנזר המצלבה נבנה במאה השישית, במקום שלפי המסורת הנוצרית גדל בו העץ שעליו צלבו את ישו (מכאן השם). ב-614 הפרסים החריבו את המנזר, ובמאה ה-11 בנתה אותו הכנסיה הגרוזינית. הם החזיקו במקום עד 1685 (למעט תקופה קצרה במאה ה-13, שבה היה המנזר בבעלות ממלוכית). אז הגרוזינים מכרו את המנזר הזה לכנסיה היוונית האורתודוקסית (שבבעלותה בערך חצי מירושלים). במלחמת העצמאות ברח מהמנזר בודד, והמקום הפך לבסיס של גדודי-נוער, ששמרו עליו עד שהוחזר לידי הכנסיה היוונית. היום יש שם בפנים גם בית-קפה קטן ומוזיאון נוצרי קצת מוזר.





בכל אופן, אם אתם מגיעים לעמק, יש שם גם טרסות חקלאיות קדומות, בית בד מהתקופה הביזנטית, מערות עתיקות וימבה ממצאים מהתקופה הביזנטית. אם תגיעו לשם בלילה (מה שירים כמה גבות ויסמן אתכם כאנסים פונטציאליים או משהו בסגנון), תוכלו למצוא שם ימבה דורבנים, ינשופים, חוגלות, צבים, בזים, קיפודים והמון ציפורים. אולי אפילו תתקלו בצבי הבודד שנדד (או גורש, אף-אחד לא באמת יודע) לשם מעמק הצבאים.

איילה גורדון גם כתבה עליו לפני די הרבה שנים ספר ילדים מגניב לאללה.

שמעתי שמועה על תוכנית זדונית לעקור את החורשות במדרון המזרחי של העמק ולהפוך אותן לחניון ענק. אני לא רוצה להסית פה לשומדבר, אבל אני אישית הייתי מאוד רוצה לשרוף את הבנאדם שהגה את התוכנית המרושעת הזאת בעודו חי. הייתי מאוד רוצה לרטש לו את הפרצוף על פטיש שניצלים תקני. צריך להלחם בנדל”ניסטים המסריחים האלה ביד רמה, כי הם רוצים לחרבן לנו את החיים ולגלגל ג’ובות על חשבוננו ועל חשבון העיר. אנשים כאלה נולדו עם רקבובית גדולה בלב, כמו עגבניה שעמדה שבועיים מחוץ למקרר. נבלות.
מקווה שזה רק בגדר שמועה.