אחת הקוראות של אנדרגראונד02 כתבה לי אימייל הערב.

תראו, מפעם לפעם אני מקבל מכם אימיילים ואני תמיד דואג לענות. המטומטמת הזאת לא חתמה בשמה וגם שלחה את האימייל בצורה אנונימית. לא היה לי מושג בכלל שאפשר לעשות דבר כזה ואני די בטוח שרוב האנשים בכלל לא יודעים על זה, אז נראה לי שהיה לה ממש חשוב להשקיע כדי שזה יהיה אנונימי.
בסיידר. מקובל.
האמת היא שהייתי כותב לה תשובה אם היא היתה משאירה כתובת אימייל לחזור אליה, אבל היא לא הותירה לי אף ברירה ולכן ואז הגעתי למסקנה: זה אחושרמוטה עוף-טופיק (כלומר, אין שום קשר לירושלים) אבל אני ממש רוצה לענות לה ולא יודע איך מאשר לעשות את זה דרך האתר. חוץ מזה גם ככה התכוונתי לכתוב פוסט ממש מחר על “למה החלטתי לא לאפשר לפעמים תגובות”, אז למה שלא אשתף את כולכם?

לעכברתול באהבה“שלום עכברתול או איך שלא קוראים לך.

אני קוראת את הבלוג שלך כבר הרבה זמן אבל הפעם עצבנת אותי ממש. מה הקטע שלך? למה סגרת את התגובות באתר? (אינטרנט זה מקום דמוקרטי להזכיר לך) למה אתה חייב לקלל אנשים ולהיות מגעיל? או נחמד מתי שבא לך למי שאתה רוצה? רציתי שתדע איך זה מרגיש אז כוס אמא שלך יא חתיכת זבל.”

טוב, מאיפה מתחילים?

קודם כל, גרמת לי להסמיק. אני מודה, לא ידעתי שיש אנשים כמוך בעולם, לא ידעתי שיש מישהי קלאסית ומיוחדת ושנונה ומתוקה כמוך. לבי מפרפר בקרבי ואני לא יכול לעמוד בהתרגשות. אני חושב שאני עומד להתפוצץ מרוב אהבה. אני חושש שאת תהיי אשמה במותי בטרם עת.

מאז שקיבלתי את המכתב שלך איני יכול לחשוב עוד על דבר מלבדך. אני מתהפך במיטתי מצד לצד ולא יכול לעצום עין.
יפהפיה אנונימית שלי, שבית את לבי. כיצד אוכל להמשיך לנשום כשאני יודע שאת אינך איתי?

לאוכל שאני אוכל אין עוד טעם (באמת, אפילו לא למלאווח!) ציפורים אינן שרות, הן פשוט יושבות דוממות על העצים כמו פסלים קטנים.
מששבית אותי במילותיך הקסומות אינני רוצה דבר זולתך. אני רואה אותך לנגד עיני בחלומותי (את קצת דומה לקיירה נייטלי, אבל עם ציצים גדולים יותר). אני מתעורר ונשטף בגלים של עצב ואהבה.

אהובתי האלמונית, גרמת לי לאבד את ראשי.

טוב חלאס, עכשיו ברצינות.

“מה הקטע שלך? למה סגרת את התגובות באתר?”

ובכן, אהובתי האלמונית, לשאלתך:

זה לא היה ברור עד עכשיו? כל זה לא מעניין אותי. אני לא מעוניין להתעסק עם טמבלים וטמבליות כמוך ולסנן תגובות טיפשיות שמקלקלות את האתר הזה.
עבדתי על האתר הזה יותר מדי קשה מכדי שתולעים כמוך יבואו ויחרבנו אותו.

היו כאן המון תגובות מצויינות. למעשה, רוב התגובות כאן קרעו אותי מצחוק והיו כתובות כנראה טוב יותר מהזבל הזה שאני כותב באתר הזה. אבל היו גם קרציות כמוך שפשוט באות לעשות רעש, לקלל ולהטריד, וגרוע מכל - להפיץ ארס ושנאה וכן, גם תעמולה פוליטית (ימין/שמאל למי שעוד לא הבין).

אגב, לנצל את האינטרנט למטרות כאלה זה הדבר הכי קל בעולם. גם אני יכול לנצל את הבמה ואת קהל הקוראים הגדל שלי ולבוא ולזיין לכם בשכל מעכשיו ועד הודעה חדשה על הדרך הפוליטית שבה אני מאמין. אבל אני לא עושה את זה. ואתם יודעים למה?
נכון, כי אני לא תת-אדם.

חוץ מזה, יש באינטרנט מספיק מקום לעשות את זה (למעשה, יש ימבה מקום לזה). אבל לא כאן - פשוט מהסיבה שאני לא רוצה לבזבז שעות כל יום על סינון תגובות. אני לא רוצה להשתתף בוויכוחים הטיפשיים האלה שהולכים כאן. זה דורש המון מאמץ ואנרגיה וזה פשוט לא מעניין אותי.

“האינטרנט זה מקום דמוקרטי להזכיר לך.”

אני שומע את הקשקוש הזה הרבה לאחרונה (אגב, חתולה על גג אמרה לי את זה במקרה בדיוק לפני יומיים, וגם אירה אמרה לי את זה היום וגם עוד כמה אנשים).

יופי טופי. אבל כאן זו המדינה שלי, ואני לא שואל אותך מה לעשות כאן ומה לא. הייתי שולל לך את האזרחות על המקום רק בגלל שאת כזאת כונפה, אבל אני עדיין לא יודע איך עושים את זה.

בקיצור, אני לבדי קובע מתי אני שם תגובות ומתי לא. אגב, זה מאוד מעניין – החלטתי שמעכשיו מה שיקבע את זה יהיה פונקציה של מזג-האוויר, מצב הרוח שלי, והטלת מטבע. בסדר?
כמובן, האינטרנט הוא מקום דמוקרטי. יש מקום לכולם, וכל אחד יכול לפתוח אתר ולזיין שם בשכל כמה שבא לו. את מוזמנת, כמו שתמיד אמרתי לאחרים, לשפוך את לבך שם (אני חושב ש- kunefa.com פנוי). את יכולה להנהיג שם משטר דמוקרטי או מלוכני או פאודלי או מה שבא לך.

“למה אתה חייב לקלל אנשים?”

זה לא ברור? כי אני יכול. זה קל וזה כיף. צריך עוד סיבות?

טוב, די. נמאס. אין לי כוח לשטויות האלה יותר.
ומה דעתכם?