שמעתי שאפשר לתפוס טיסות זולות ממש אם מגיעים לנתב”ג ברגע האחרון ומנסים לתפוס טיסה.

אז ניסיתי, למה לא?

אחרי ששמעתי מחבר טוב שלי שהוא רוצה לנסות את גורלו בדוכני הכרטיסים ממש בשדה-התעופה, אמרתי לעצמי שגם אני מוכרח ומיד קפצתי על העגלה. נסענו לנתב”ג, קצת אחרי חצות. היעד: אמסטרדם (או רומא, או ברצלונה, או מדריד, או ורונה, או מה שלא יבוא בזול). הייתי קצת מסטול, ואחרי שקלטתי שאין שום טיסה פנויה במחיר שווה לכל כיס (והתבאסתי לאללה), אכלתי משהו בשדה-התעופה (30 שקל לקרואסון - אתם יודעים איך זה), עשינו קצת שטויות (נופפנו לשלום לאנשים שאנחנו לא מכירים כאילו היו ילדינו והם טסים לטיול של אחרי הצבא), הצטלמנו (יש נשים ברזילאיות ממש נחמדות שמוכנות לצלם אותך בשדה-התעופה. מעניין אם הן גם מוצצות בכזה חפץ-לב) ושיחקנו קצת במדרגות הנעות (יש אחלה משחק שנקרא “לא תצליחו לאכול לי את המכנסיים, מדרגות נעות”). אחר-כך תפסתי מונית שירות הביתה ולילה טוב. הייתי במיטה כבר ב-4 וחצי בלילה. מומלץ בחום, גם למי שאינו מאיר אריאל.

מחר, אולי, אנסה לכתוב קצת יותר על ההרפתקאות בכל אולמי שדה-הנתיבות. כרגע אני קצת שיכור ומסטול מדי.